ענבל הי,

ערב טוב לך, היום קראתי שוב את הודעותי האחרונות בעניין הדף ההוא של עץ הדעת..הזזתי את הזום אצלי וכמעט ולא האמנתי לאיזה סרט נכנסתי.. וואוו, לאיזה חוסר פרופורציות...פשוט לא להאמין. יש לי שתי בקשות ממך אם אפשר, טוב ? 1. אם וכאשר אכנס לסרטים הזויים שכאלו. תזכירי לי בבקשה את הקטע הזה והנטיה שלי לראות שחור /לבן ללא טיפת אפור כאשר אני במצוקה. 2. תקבלי אותי כפי שאני גם עם כל ה"פקים, שלי.. האמת אחרי המשפט ההוא שאמרת לי להשאר, אולי אני כבר לא צריכה לשמוע שאת מקבלת אותי...?? ואולי כן צריכה.. את יודעת ? מה שבטוח אולי תגידי לי בכל זאת ??? אולי כן ואולי לא .. מה שתרצי.. את רואה , אני לא דורשת.. דורותי, נראה לך שאם אני מבקשת מענבל באופן כזה יש סיכוי שהיא תענה לבקשה ?? :) ענבל , תודה לך, את כל כך רגישה, כמו אומן עם מכחול שמצייר בצביעה עדינה עדינה... תודה. דפי. ובטח שאני נשארת פה בחממה הזו... :)

הי, איזה קטע זה הרגעי תובנה האלו שאחרי הסרט, אה? ממש כמו לצאת מטריפ... ולדעתי הפעם ענבל תסכים... דורותי

הי דפי, העובדה שאני מקווה עבורך שדברים יירגעו ויוכלו להיות מוכלים ומווסתים יותר, אינה אומרת שאני לא מקבלת אותך כפי שאת. להיפך... אני מאמינה שכך תוכלי להיות אפילו יותר 'את'. ענבל

הי דפי את כזאת חמודה... איזה הודעה כתבת לאדוה.פשוט אלופה! מזל שהסרט נגמר בזמן,ואגב שמת לב כמה מהר זה קרה ? וכמה מהר אחרי שהעזת ובדקת ושאלת יכולת להניח לזה,אפשרת לאמון לחזור ? זה בהחלט משהו חיובי שיצא מכל הסיפור. והמילה חממה,חיממה לי את הלב.בדמיון שלי זה בדיוק מה שצריך להיות כאן.תחושה של חממה,שגם צמחים שעדיין קטנים ורגישים יכולים להרגיש ביטחון,יכולים להרגיש שיש להם מקום,ומותר. ואגב צמחים שצומחים,א.ה יקרה,מכירה אותך כבר לא מעט זמן,פעם ראשונה שראיתי שהעזת גם קצת לפרגן לעצמך.העזת לתפוס מקום,העזת לשתף.וזה חשוב.שמור לך כאן מקום של כבוד ענק.ואגב אצלי תמיד יש לך מקום בגודל שתיבחרי,כמה שמתאים לך יש,מבטיחה. ואדוה יקרה שמחה לראות במייל (עוד יתרון) שהמצב יותר טוב.ואני שמחה לראות שהמקום הזה כאן חזר להיות משענת לתקופות קשות.אני לעולם אזכור את התמיכה שקיבלתי כאן כשאמא שלי נפטרה.איך זה היה המקום היחיד (חוץ מהטיפול) שהצליח להרגיש מתאים. אבל אני קצת בהלם שמ לא יודע על הפורום,מפתיע.בכל מקרה אנחנו כאן,בכל מצב.וגם אם אין כל כך מילים,ויוצאים רק גמגומים (או שריקות מזויפות),זה בסדר.יש אישור.ואם במקרה יש שוב נפילה קשה,את יותר ממוזמנת לכתוב לי למייל,תמיד לפני השינה אני בודקת. אופס קצת ברחתי ממה שתכננתי לכתוב,טוב לא נורא,אפשרתי לעצמי גמישות (ככה המנחה מקורס האימון הגיבה כשכתבתי לה משהו ואמרתי שזה יותר ממה שתכננתי,נראה לי שווה אימוץ).בכל מקרה רציתי להגיד לך דפי שאני אוהבת את כולך,כולל הפקים לכאורה,וכולל אלה שאת מרשה לעצמך לשחרר רק אצל אודי.ולפעמים אני מרגישה שהיחידה שלא באמת מקבלת הכל זאת את,ובגלל זה גם הפיצול.אבל גם בזה אני מרגישה שיפור,את מתחילה להשתחרר כאן,ותראי מה יוצא,איזה יופי! ובשיעור אימון דברנו על משהו שהיה עבורי מאוד רלוונטי שבוע שעבר והוא מרגיש לי מתאים גם לכאן. המנחה דברה על זה שאנחנו מאוד מושפעים מהסביבה ומאוד תלויים בה.היא נתנה לדוגמה משפט.אני אוהבת אותך,ואז אם הקשר מסתיים ושמים איקס,הכל מתפרק אין כלום.אבל אפשר להזיז את הפסיק. במקרה הראשון – אני אוהבת אותך, אם לוקחים לי אותך אז לוקחים לי גם את האהבה ולוקחים לי את כל המהות שלי כי האהבה שלי לגמרי מותנית בך ואם אין אותך אז אין אהבה ואין אני... במקרה השני – אני אוהבת, אותך, האהבה אינה מותנית ולכן אם לוקחים לי אותך אז אני עדיין נשארתי עם האהבה ועם זה שאני אדם שיודע לאהוב, פשוט כבר לא אותך... ואני חושבת שזה חשוב להצליח להזיז את הפסיק לא רק במקרה הזה כמובן.גם במקומות אחרים.חשוב לדעת ולהאמין מבפנים.אבל אם לרגע שוכחים ,אנחנו כאן כדי להזכיר.(האמת זה גם מתחבר לי לדברים של לילך,אני חושבת שבטיפול אנחנו שמים חלק באופן זמני אצל המטפלת,אבל היא רק שותפה זמנית למסע,ובטח לא במקום,רק בנוסף). טוב נסתפק בזה כרגע,למרות שהשיחה על התפקידים בקבוצה קצת נקטעה,וחבל.(אגב דורתי ברור שחבורת הז.. זה השם שאהבתי,ואני מחכה לעדכונים איך היה בצימר..) טוב אז בשמחות ליאת

אהלן ליאת, וואי. תודות. את אומרת שישנה תחושה של סגירות עד כדי כך? ת'אמת - יש מצב. במינוניי. ד"ש בינתיים, איילת השחר

מסכימה עם כל הדברים שכתבת לדפי, ומוסיפה על שלך גם שדפי חכמה מאוד...את מעלה, משווה או מתקפת? אז בגלל שאת היחידה שהשתתפה במשחק, חבורת הזבל נבחר! אני זוכרת שם דמות אחת שתוקעת את האצבע באף והיא יוצאת לה מהקודקוד- אז זאת אני...ככה אני מצביעה בשיעורים (סתם...נראה לך שאימפולסיבית כמוני מצביעה???אני מתפרצת!) ובצימר היה מדהים!- היינו במקום מבודד עם ג'קוזי בחוץ, לא טיפסנו על שום הר ולא עשינו כלום! שמבחינתי זה היה מושלם...כבר היתה לי תחושה חזקה שאני בהריון, אבל הצלחתי להדחיק אותה, בקיצור היתה מנוחה מושלמת...(עם הכרך השני של נערה עם קעקוע דרקון...הגירסא הנשית להוריישו) וכשחזרתי על ההודעה שלך עכשיו, קפצה לי לעין המילה...אימוץ... מי שווה אימוץ? אני!!! אגב- חנה- חשבתי עלייך, מה את אומרת? את בגיל המתאים, וגם לאמא שלי קראו חנה... טוב, עד שמישהי תאמץ אותי אני עדיין כאן... דורותי

ליאת, ד"ש ותודה על המילים החמות. זה מחזק. כאלה חברות...) לילה טוב ומבורך. אדוה

ראשית, מאוד נעים לי התיאור שלך את החממה והצמחים הקטנים.. :) ייתכן שאני כרגע במצב רגרסיבי (??) מה איכפת לי, נעים לי בלב.. ליאת..את יודעת אני מרגישה כאילו אני מתאפקת ושמה כף יד על הפה.. כאילו לא לגללות את ה"סוד"..מי אני אצל אודי.. כן, מאוד מפחיד אותי פתאום ליבר ולהיות מישהי אחת עם פחות פיצולים.. אני מרגישה כאילו אני באיזשהו אופן שתי ישויות נפרדות. ....אצל אודי ודפי פה. אולי מתישהו ,אחרי עבודת פרך עם פטמה שלי אצליח לחתום בניק אחד בשני הפורומים (???) פטמה שותפה מלאה גם בפורומים.. ..כן, אולי אני אצליח פעם להזיז את הפסיק ,כשאתחיל באמת להאמין בעצמי, כשאפחד פחות ועוד כל מיני מטעמים שעדיין יושבים אצלי.. אגב, לגבי השיחה על התפקידים בקבוצה אפשר להמשיך מהמקום שנקטע .. :))