עצובה

ענבל, עצוב לי לצער אותך, עצוב לי מאוד. מרגישה שאני מתדרדרת. לפני שבועיים ניסיתי להתאבד. והיום הבאתי את זה לטיפול. והוא היה ממש עצוב.כן הוא ממש בכה. והיה עצוב לי לראות אותו ככ עצוב. חבל חבל. הוא שאל אם אני צריכה מקום שישמור עלי. אני מרגישה שאני לפעמים די קרובה לשם. כן. והוא אמר שהוא חושב שאם אני לא אקח אותו ממש לקצה אני לא יראה שאכפת לו ממני.אמרתי לו שאני יודעת שאכפת לו ממני. רק שהכל מפורק מבפנים. קשה לי גם להביא את זה לפה. סיכמנו שאני אתקשר אליו אם זה יקרה שוב. וכואב לי.מאוד. נראה לי שאני גבולית. הוא לא אמר אבל ככה אני מרגישה. בפרוש על הגבול. אדוה.

שלום אדוה זה אכן מקום מאד קשה ומאד בודד להיות בו, רגע של ניסיון אובדני. רגע שבו מתייאשים מהכל, מוותרים. נסי באמת להיעזר בו כשאת מרגישה קרובה לכך. להתקשר בטרם מעשה. להיות ברגע הזה פחות לבד. ואולי גם הכאב יהיה אז פחות חד. שבת שקטה, ענבל

ברגע הזה, הכל נגמר ומת. ביקשתי ממנו שלא יכעס,כי אני לא יעמוד בזה. אבל הוא היה ככ עצוב שהיה לי עוד יותר קשה לעמוד בזה. והוא גם ככ חכם,התגובות שלו היו ככ מדויקות שאפילו אני הופתעתי. אני מרגישה שאני רוצה לפצות אותו. הוא באמת ביקש,שאשתמש בו במקום לעשות,ולפגוע. באמת שאני רוצה לקחת את עצמי קדימה רק שלפעמים האנברקס מתקלקל וזה נוסע ברברס.במיוחד בעליות. שבת טובה גם לך, אדוה.

קראתי את הודעתך בסוף, והיא בהחלט הצליחה לעורר אותי. זה נורא!!! אני לא מרשה לך לעשות את זה שוב, בשום אופן!!! את לא גבולית ולא כלום, את פשוט בתקופה נוראית בחיים שלך שהרבה טראומות צצות ועולות והכל כל כך חשוף וכל כך בחוץ, אז כל הזמן כואב... מכירה את זה היטב. ותראי כמה הוא אוהב אותך, גרמת לגבר לבכות... בתור מיני פסיכיאטרית אני חייבת להגיד לך שציפרלקס ממש לא מספיק לעוצמות כאלו של כאב, את חייבת גם איזה שהם כדורים של SOS למקרים כאלו של מצוקה, והם מרגיעים תוך 20 דקות. ואני רוצה להציע לך שוב התקשרות במייל בדוי, לי זה ממש עוזר. זה ממש כמו הפורום, רק הרבה יותר זמין ונגיש וחופשי...לי באמת שזה עוזר בצורה מפתיעה, אני כבר לא שולחת לה מיילים בכלל...וגם אני לפעמים מגיעה לתחתיות דומות. מה קרה לאחרונה שאת כל כך נמוך? אני זוכרת שהיו תקופות שהיה יותר טוב...וזה באמת מדהים הקשר שלכם, לפחות עליו לא שווה לוותר. מקווה שיותר טוב אצלך, באמת אני לא מרשה לך שוב...(ותדמייני אותי אומרת זאת בקשיחות שמעוררת פחד) [email protected] מקווה שהסופש יהיה קל יותר, דורותי נ.ב. אולי כדורי SOS זה לא רק פיתרון יותר טוב, כי אני חייבת להגיד שיש משהו מפתה שיש הרבה כדורים בבית...

הי אדוה גם לי עצוב לשמוע.הרגשתי שהמצב לא משהו אצלך בזמן האחרון,אבל לא ככה. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לדברים של ענבל. אבל חשוב לי להגיד לך שאת ממש לא לבד.יש לא מעט אנשים במציאות וגם כאן שבאמת אוהבים אותך ובאמת אכפת להם ממך. אכן תקופה ממש לא קלה,טוב שמ איתך ויודע, טוב שסיפרת גם כאן. חיבוק גדול ובשמחות (בתקווה בקרוב) ליאת

תודה, אתן ממש חלק מהמציאות, קשה לי לכתוב יותר מזה. ליאת-חיבוק חוזר וקרוב, דורותי-רק אם את רוצה... ליל מנוחה, אדוה

הי, די מתוקה, את לא לבד, מאוד עצוב לקרוא את מילותייך. אין לי הרבה מילים . רק שאת באמת מאוד מאוד יקרה כאן בפורום, ואת עצמך רואה ושומעת עד כמה את יקרה לו והוא באמת מוכן לעשות בשבילך.. די.. את כבר נשמעת מספיק עמוק בתחתית..אפשר כבר להתחיל להתרומם..הנה אנחנו מושיטים לך עכשיו ידיים ו..הופ מתרוממים למעלה..לפחות לנשום קצת אויר.. אולי תראי קצת נוף בדרך..אולי אפילו תצליחי לשמוע איזו מוסיקה טובה בזמן שעולים למעלה..אני שומעת את דורותי וליאת שורקות איזו נעימה.. וואוו איך דורותי מזייפת בשריקה..דורותי ,בלינה המשותפת לא לימדו אתכם לשרוק מדוייק ? :) תראי כמה דברים אפשר לעשות תוך כדי העליה .. הנה ,אני רואה את נועם שהביאה את החתולה שלה שתעשה לך מסא'ז ואיילת השחר מביאה כמה אמרות חכמה על יופי החיים... וליאת הרי ספורטאית על.. הנה היא מושכת אותך בכזו קלילות.. וואוו..שאפו עלייך ליאת..כל הקלילות הזו הודות לכדורשת ? ..לא מאמינה..דורותי נותנת לך אפילו שתי חתיכות של במבה נוגט וקסנקס.. וענבל כמובן מנצחת על הכל ביד רמה וקריצה חמימה.. יאללה התרוממנו... דפי.

קראת אותי מצחוק! את לא יודעת על איזה נקודה רגישה דרכת...היכולת שלי לשרוק... יש לי היסטוריה ארוכה עם זה...זה תמיד היה החלום שלי, ךדעת לשרוק מדויק, ובתור ילדה (ובואי נגיד רק שאני עדיין מרגישה ילדה) הייתי מקליטה את עצמי שורקת כדי לבדוק עד כמה זה מדויק, או יותר נכון לא מדויק... ואחרי הצבא עבדתי בבסטות ביפן והייתי מעבירה לילות שלמים באימוני שריקות ברחוב היפני (עבדנו שם על לקבל כסף מתוך רחמים, אז זה גם קצת עזר...) ולא, לא לימדו אותנו! בלינה המשותפת לימדו רק איך להיות ילדים טובים וצייתנים! ש.דורותי

דפי, כל היום הלכתי עם ההודעה שלך,את שומעת כל היום!!! ובאמת היום הייתי בנוף,ביער,והיו עצים וחשבתי עליך, שהנה עוד קצת ושריקה וכולם מחזיקים, והנה אני עולה. נראה לי שאני חייבת להדפיס את ההודעה הזאת ולהראות מ' שלי שאפילו לא יודע על הפורום הזה, ושיש דפי יקרה כזאת. אפשר לשלוח חיבוק, עם הרבה אהבה כן?? אדוה.