דפי דק???

דפי? לאן נעלמת? נעלבת ממני? זה היה בצחוק! כחלק מהתרגול של לריב...את לא מוזרה ואת לא טיפשה ואת לא חוצפנית!!! מבטיחה לך! אולי נעלבת מענבל? שכתבה שהגזמת? בכל מקרה את חייבת לחזור ולהעלות את זה! כן, אני מכריחה אותך! (וגם אני סומכת על זה שלא תשאירי אותי אדומה ותאלצי אותי לנהל דיאלוגים עם עצמי). ממני את לא מקבלת מרחב וזמן לנשימה! אם לא תחזרי ומייד אני אפנה לפטמה שלך ואגיד לה להפסיק לייצר לך חלב! וכשתחזרי תכתבי גם מה שלומך... ת.דורותי (אני תובעת)

קודם כל כותבת בכדי שלא תהיי אדומה. מ.דורותי = מתוקה דורותי ! דורותי, ממך אני לא נעלבת !! את שומעת ? ממך נראה לי שמה שלא תכתבי אני לא אעלב. אני מרגישה את הרגישות שלך למרחוק.. את לא פוגעת בזבוב . כבר אמרתי לך.. ים של כאב, וואו כמה כאב יש בך... קראתי את הודעתך ההיא מהרגשת האין שלך בשבת וההזמנה להתכתב בפורומים ההם..שאגתי מצחוק, הבטן התחילה לכאוב לי, ומשם כרגיל התחלתי לבחוק ויצא לי כזה פרץ של בכי..וואוו לא יכולתי להפסיק לבכות.. דורותי, הצלחת להוציא ממני כזה פרץ של בכי/כאב.. בכיתי בקול. בכיתי על האין שלי..שמעולם לא היתה לי אמא, לעולם גם לא תהיה לי..לא יכולתי להפסיק לבכות.. כן, אני במקום נוראי. פגועה וכואבת..גם מפטמה שלי.. אני מבינה שהיא בחיים לא תהיה אמא שלי,בחיים לא אקבל חיבוק ממנה..שמעולם לא היה ולעולם גם לא יהיה.. אני חושבת שאני אולי באבל.. אני גם מבולבלת.. הרגשתי פה כל כך בטוח וכן, משהו בתגובה של ענבל בלבל אותי עם ההגזמת שהיא כתבה לי,גם לא כל כך הבנתי על מה הגזמתי? גם הרגשתי שהיא שומרת מאוד מאוד !! כשהיא מיד הגיבה להודעה של מיקי על הפורום של אודי עם הששש והשמיכה שלו.. פתאום הרגיש לי כל כך לא בטוח פה, כל כך שיפוטי. עד היום אני זוכרת עד כמה הששש שענבל עשתה לך, גם לי ,מזמן מזמן, אני זוכרת עד כמה שזה הרגיע אותי באמת ונתן לי תחושה טובה.הרגיש לי שענבל מערסלת אותנו, שומרת ,ממש מחזיקה.. פתאום הרגיש לי שצריך לברור כאן מילים בפינצטה..הפחיד אותי.. גם הרגשתי אשמה על הבלאגן שהרגשתי שיצרתי..עם הבקשה ההיא שלי.. כן, אני יודעת שעל באמת אני אולי הייתי רק הטריגר..אבל הרגשתי אשמה, וגם המון כעס הרגשתי עליה שאני בסך הכל רציתי באמת בטוב..כל הקטע ההוא בא לי באמת ממקום טוב ! בגלל שהרגשתי טוב רציתי שלכ-ו-ל-ם יהיה טוב, ולכן רציתי שכולן ! תהיינה כאן,שלכולן יהיה פה מקום. והרגשתי שקבלתי מתחת לחגורה עם תגובה שכאבה.. כאבה לי מאוד. ..טוב עזבי, אין לי כח לזה.. אבל תזכרי, ממך, גם מליאת/דנה אני לא נפגעת- אני מרגישה שאתן פונות ומדברות ממקום טוב.. דורותי, אני לא מאמינה שאמטפלת עושה לך את זה.. אולי נתאסף כולנו כל חברות הפורום עם ענבל ונפגין מול התחנה ? למרות שהאחראית /הפסיכיאטרית נשמעת כזו שמתחשק ללכת אליה.. דורותי, אני לא יודעת מה לומר לך: ראשית, אני אוהבת אותך מאוד ובאמת כואב נורא לשמוע כזה כאב ממך.. רוצה שאביא לך במבה נוגט ? אולי שענבל תעשה לך (וגם לי -מסכימה ?) קצת ששש.. משהו מרגיע.. ואולי ענבל תעשה לכל הבנות ששש... חוץ ממיקי !!! שזה מיותר לה ... אני לא בטוב.. מצטערת דורותי .. אני מוכנה לנסות ולהביא לך את היפני הג'ינג'י שלך..מפענוח הפשעים של ערוץ 1. בכלל חשבתי שכבר אין ערוץ 1... אולי הוא יפענח לך מה קורה לאמטפלת שלך ? העיקר שיכאב לך פחות.. מתוקה.. ששש..די.. דפי.

עצוב לי לשמוע שההודעות שלי מוציאות ממך כל כך הרבה כאב...ואיך זה שצחוק תמיד הופך לבכי? והיא כבר לא אמטפלת- היא חרטפלת...נראה לי שהזעם מתמוסס ומתחילה לצוף לה הנזקקות שמתחת, נראה לי שאני אכתוב לה מייל. אני מרגישה שאני רוצה לסגור את כל הסיפור לפני החופשה שלי, שזה לא ישפיע עלי שם... באחד מהמפגשים הטיפוליים הראשונים שלי קיבלתי נערה עם פיגור קל, עם אמא עם פיגור קל ועוד הרבה בעיות אחרות (תענוג אמיתי...) ואחרי הפגישה הראשונה עם הנערה האמא שאלה אותי בחדר המתנה מול כולם אם "סגרתי את הרגשי איתה..." (ועשתה מעין תנועה של ניגוב חומוס עם היד) ומאז זה הפך לאחת הבדיחות הקבועות לגבי "סגירת הרגשי"...בקיצור, אני צריכה לסגור את הרגשי עם חרמטפלת שלי... ולגבי אשמה- זה הדבר האחרון שאת צריכה להרגיש...נראה לך שאם לא היית כותבת את זה זה לא היה מגיע? מסתבר שזה נמשך כבר שנים, אז בטח שההודעה שלך לא הובילה לכלום... ואני חושבת שענבל התכוונה לזה שהגזמת לגבי זה שכולנו נבוא לישון אצלה, נראה לי שהיא התכוונה שרק שתינו נבוא :) לילה טוב, דורותי (בלי אות, אני באמת לא יודעת מה אני מרגישה, צריכה דחוף לסגור את הרגשי עם עצמי...)

הי דפי שמחה לראות אותך כאן שוב,ושמחה לשמוע שאת לא נפגעת ממני,זה משהו חשוב מאוד עבורי. אני יודעת שאני מאוד ישרה ומאוד ישירה(גם בזה אני מאוד דומה לאמא),לפעמים זה פוגש אנשים טוב והם גם מאוד מעריכים ולפעמים ממש לא. הבעיה מבחינתי זה להחליט איפה מותר להיות אמיתיים כמו שמרגיש לי נכון,ואיפה אסור.הבעיה שכשאני כן מחליטה לכבס (בגלל הנסיבות) אני מרגישה רע עם עצמי,אני מרגישה שזה סוג של שקר. וזה נושא שמאוד רלוונטי עבורי בזמן האחרון ומעסיק אותי לא מעט. וזה מתקשר אצלי לדברים שכתבת. אני חושבת לא מעט בזמן האחרון על למה כאן לא מסתדר לי עד הסוף (כמובן שהפורום הוא דוגמא לקבוצה שיש בה מנהל ושחקנים עם תפקידים,והמחשבה מושקעת גם בשביל כאן,אבל לא פחות בשביל קבוצות אחרות שאני שותפה בהן) אני חושבת שכל אחת מאיתנו שותפה בעוד קבוצות בחייה,משפחה היא דוגמא טובה.כמובן שגם הכדורשת שלי זה עוד קבוצה וגם קורס הקואצינג.ופשוט מדהים בעיני איך יש דברים שקורים בכל מקום. ולאור העובדה שענבל אמרה שהיא פחות מאמינה בגישה הזו אבל מותר להביא את הדברים לכאן,אני כותבת אליך כחברה בקבוצה, כמובן שאשמח גם להתיחסות מההנהלה (לא חייב אם לא מתאים). ואני מרגישה שהשיחה (הדמיונית) שלי איתך בנושא התחילה כבר מזמן כשהזכרת את נושא התפקידים בפורום.עכשיו אני מנסה להעביר אותה לכתב.(אגב מאז הנושא כל הזמן מדובר בטיפול שלי).והדברים שכתבת כאן מתחברים גם לשיחה שהתחילה עם א.ה בעץ שפתחתי, ולצערי כנראה בשל העומס נקטעה באיבה (העץ עדיין לא בן שבוע אבל התגובות בו כבר לא עולות יומיים). בכל מקרה דיברנו על תפקיד הקפטן בקבוצה.ומעניין שאני חשבתי להציע את דורתי.ומעניין שגם עבורך השיחה איתה עזרה בתיווך. אגב אני שמעתי שם את השאלה שלך,והרצון לקבל הסבר,ואתמול כמעט כתבתי לך את זה.אח"כ חשבתי שאולי ענבל באמת לא שמה לב,אבל אולי היא מחכה שתשאלי אותה באופן ישיר,ואולי באמת היא לא רוצה לענות,ובכל מקרה עדיף שאני לא אתערב. אבל אני שמחה שהעזת ושאלת,גם אני חשבתי על התגובה הזו לא מעט. והאמת חששתי שתיפגעי.אבל אותי התגובה של ענבל קצת שמחה. היא הייתה קצת משוחררת קצת אמיתית,משהו שקורה כאן לעיתים,אבל ממש לא כל הזמן.וזה נושא שבטיפול שלי הושקע בו המון מאמץ.ואני חושבת שכדי שירגיש יותר משוחרר חייבים לאפשר אי דיוקים.אחרת זה לא עובד.אחרת צריך לחשוב לפני כל מילה שמוציאים,ואז זה כבר קצת מכובס.זה המחיר,לפעמים מקבלים כביסה קצת מלוכלכת,ולא מדוגמת.בעיני זה שווה.אבל מה שעובד טוב בטיפול שלי,שממש מותר על כל תחושה הכי קלה של אי דיוק לשאול. וגם יש סוג של זכאות על שהוכחה אשמה.מאז שהתחלנו ליישם את זה (שני הצדדים,לא רק לי היה קשה) לא היה לנו שום ויכוח,בטח שלא מריבה.תמיד הדברים נסגרו והובנו עד הסוף ממש מהר.וזה נותן ביטחון וזה נותן תחושה של רצף והמשכיות,וזה עוזר לזה להמשיך להצליח. אבל כאן יש בעיה.כאן חייבים להקפיד על כל מילה.מילה אחת שאולי תשמע למישהי ספציפית כפוגעת ישר צריך להגן ישר צריך להוקיע.כן אני מתכוונת למילה זבל.למה אסור בשום צורה ? הכוונה שם לא הייתה כזו איומה,אני מסכימה שאפשר לפרש את הדברים לכיוון פוגע ממש,אבל אני לא כיוונתי לשם.מה ואם אני רוצה להגיד שאין לי כח לזרוק זבל כי כבד לי מיני זה גם שימוש לא ראוי,כן כמובן שאני סתם מתחכמת כמו ילד קטן.(אגב כשזה מגיע מילד קטן אוהבים וצוחקים,ובתור מבוגר זה ממש מיותר אני יודעת). כשאני כותבת כאן בדר"כ אני מאוד בוררת מילים.וזה ממש חבל.לא מעט תכנים מתפספסים.לכאורה בסדר,זה באמת לא טיפול כאן.אבל אני באמת מאמינה שרוב הקבוצה כאן מסוגלת לחיות עם זה בשלום. הרי איפה במציאות יש שלמות,איפה יש דיוק מוחלט,אפילו בטיפול זה לא קורה,ושם הרי הכי מוכוונים אלינו בעולם. אני מרגישה כאן לפעמים ממש לא מוגנת ולפעמים יש כאן תחושה של לחץ ומתח והגנת יתר.כן כמובן מדובר באוסף של אנשים עם צרכים שונים ויכולות שונות,וזה נהדר.ככה זה גם במציאות.אבל כדי שיקרה משהו טיפולי כל הקבוצה צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם טיפול,להאמין בטיפול,ולהיות מודעת למגבלות או לפחות לנסות. הרב כאן כבר נמצאות במקום הזה.בעיני הרוב הזה יכול להפיק תועלת מדהימה מהקטע הקבוצתי.מי שלא נמצא שם או לא רוצה להשתתף בקבוצה,זה ממש בסדר.באמת יש כאן מספיק מקום.אפשר בהחלט להשתמש במרחב הזה רק כשיחה עם ענבל.אין ספק שלענבל מתוקף תפקידה והכשרתה יש יכולות שאצל חלקנו פחות מפותחות. ובעיני מה שמיקי אמרה על אודי גם קצת הצחיק וגם קצת הרגיש לי נכון.וזה לא סותר שגם מה שענבל אמרה הרגיש לי ממש נכון.למיקי (והאמת גם לי) לא עושה את זה שעושים ששששש. לך ולדורתי וכנראה לעוד כמה זה כן עושה.כצופה מהצד נעים לי שנעים כאן לאחרות,ועם זה אני מתחברת.מעניין שלכיווני זה לא הופנה אף פעם אבל אם זה היה קורה,לא הייתי כועסת,הייתי מתחברת לניסיון האמיתי להרגיע.לפעמים כוונה טובה מספיקה.(למרות שנחמד שגם הביצוע ומבחן התוצאה מתקיימים,ואז נחמד אפילו יותר).ואני רואה שמאז התגובה של ענבל גם מיקי נעלמה קצת,אז לא צריך לדרוך שוב על פצע,(וברור לי שזה לא בא מכוונה רעה לא של מיקי ולא שלך וגם לא של ענבל).ואגב לגבי אודי,אני לא כותבת שם אבל אני מאוד שמחה שיש עוד פורום.אני חושבת שזה חשוב.אגב אודי להרגשתי שומר ממש טוב.אפילו ממש ממש טוב אולי קצת יותר מידי,אולי אפילו מהודק שם מידי לטעמי.(או גברי מידי).טרולים לא מתקרבים לשם,שם הם לא מקבלים אוכל,אבל בדרך מתפספסים עוד כמה אחרים.נורא קשה למצוא את מידת השמירה הנכונה.אכן אתגר רציני. ואגב גילינו שענבל דומה לליאת בעוד משהו.גם היא לא אוהבת בדיחות על פסיכולוגים.(אגב המטפלת שלי מחבבת מאוד ונקרעת מצחוק מהן). ואני שמחה שהדברים שכתבתי לך היו מובנים ואני רואה שחשבת ממה זה נבע.ואפילו רק בשביל זה הכל היה שווה.אני מקווה שעכשיו גם את יודעת שאין דבר כזה בקבוצה רק טוב ונעים,זה החלק של הילדה הקטנה,התמימה,בתור בוגרת זה קצת מסוכן ועלולים להפגע. טוב כתבתי כבר ממש מלא אז נסתפק בזה כמובן שאת ושאר הבנות שמרגישות שותפות בקבוצה ממש מוזמנות להמשיך. אז ביי בנתיים ליאת