סתם

ענבל, הכל הכל סתם. אם שבוע וחצי אנחנו לא נפגשים, ואני מרגישה רע כמו שלא הרגשתי מעולם. אם כל כך קשה לי והוא לא עושה מאמץ לעזור לי. אז בשביל מה? בשביל מה הכל? עדיף כבר לבד.ולהסתגל. רוצה לכתוב עוד, אבל אין לי כח. די. היא נפלה ואף אחד לא היה שם בשביל לתפוס אותה. היא נשבעה שיותר היא לא תתן לאנשים לעזור לה. עדיף בלבד. כמו פעם. א.

הי אדוה, שבוע וחצי? מה קרה? למה? זה באמת נורא קשה .. אבל לא, לא עדיף לבד. אולי תשתפי עוד אותנו? ענבל

ענבל, באמת באמת שקשה. הוא היה חולה עם חום גבוה. ניסינו כמה פעמים לדבר בטלפון והוא לא יכל. מידי פעם החזיר לי בהודעה,שהוא קורא את ההודעות שלי. אתמול בבוקר הוא שאל אותי מה שלומי,ועניתי לו בהודעה ארוכה. רק הבוקר הוא החזיר לי שהוא קרא את המסרון ומקווה שמחר ניפגש. ניסיתי ליצור איתו קשר בשביל שניפגש היום,הוא אל עונה. אני מרגישה שהוא לא עושה מספיק להקל מעלי. אנחנו נפגשים יותר מפעם בשבוע,.... היום בקושי הלכתי לעבודה, מתעוררת בלילות, יש לי כבר כאבים פיזיים ממש.היום בלילה רציתי להתאשפז,באמת. הוא היה חולה ואני ממש ממש השתדלתי להבין,לכבד,לשמור על הגבולות ולא להעיק. אבל הוא מצידו לא עושה מספיק. וזה כואב,פעמיים. וזה גם לא פייר. קשה קשה קשה, מתחשק לי לשלוח לו הודעה פוגעת,או הודעה שאני לא יבוא יותר. ואני מתאפקת ממש. זה כבר על סף הבלתי אפשרי. אני מפורקת,נגמרו לי הרזרבות. הרבה דמעות של יאוש,שמצטרפות לגשם. תודה שבאת,ענבל. אדוה