סיום- הפעם באמת

שלום ענבל, כתבתי כאן כבר מספר פעמים על לבטים לגבי סיום, דיברנו על זה בפגישה האחרונה והחלטנו שאנחנו מסיימות. בשבוע הבא תהיה הפגישה האחרונה. אתמול בערב בן זוגי לא היה בבית והבת שלי (4.5) כ"כ התגעגעה אליו ולא רצתה לישון לפני שהוא מגיע, הצלחתי להרגיע אותה רק כשהצעתי לה להתכסות בסווצ'ר שלו. ואז חשבתי לי אולי גם אני יכולה לבקש ממנה לתת לי איזהו שהוא דבר קטן, מין חפץ מעבר כזה שיזכיר לי שהיא שם שהכל היה אמיתי ולא רק בפנטזיה שלי. יש אלייך 2 שאלות: 1. האם בקשה כזאת מקובלת. איך את היית מגיבה לבקשה כזאת? לי זה נשמע הגיוני ולא מזיק אבל אולי יש משהו בקודים הטיפוליים בנוגע לזה שאני לא מכירה ואני לא רוצה להביך אותי ואותה עם בקשה שהיא לא במקום ובעיקר לא להתאכזב אם אענה בשלילה. 2. האם בכלל כדאי לי? אולי זה יהיה מין תזכורת קבועה למה שהיה ועכשיו אין. מפוחדת מהרגע שאחרי הסיום, מלהסתדר בלי הרשת בטחון שלי. (בעצם היא עדיין שם רק שהיא תהיה מקופלת בארון). אביגיל

הי אביגיל יופי שקיבלתן את ההחלטה הזו יחד ושאתן עושות את זה בתהליך של סיום איטי שמאפשר עיבוד וסיכום. אני לא יודעת איך היא תגיב לבקשה מסוג זה, אבל כמו תמיד בטיפול, יש מקום להביע בקשה, ויש ערך לשמיעת הבקשה והבנתה, גם אם היא לא תיענה קונקרטית. שיהיה בהצלחה , ענבל

לאביגיל! אני ממש מבינה אותך ואת החשש מהסיום. אני גם עוברת תהליך דומה של התלבטות כבר זמן מה ובקרוב נסיים. זה באמת מעלה פחדים של - איך נסתדר, מה נעשה בלעדיה, ופחד להישאר לבד. אני איתך עידית

היי, כמו שענבל אמרה, לבקש תמיד אפשר. אני יכולה לספר לך שכשהייתה לנו הפסקה גדולה בטיפול (בגלל נסיעה שלי), הבאתי את מחברת המסע שלי וביקשתי ממנה לכתוב לי משהו. היא ציטטה שיר וכתבה לי כמה מילים וזה נשאר איתי לתמיד :-) אז אולי משהו כזה, אישי ממנה אליך? ובלי קשר לאם כן או לא תקבלי, נראה לי הכי לגיטימי לבקש. בהצלחה! נשמח אם תספרי איך היה... נועם

נועם, רציתי לשאול אותך האם הגדרתם מראש איזה סוג של פרידה זאת תהיה, האם פרידה טוטאלית עם דלת פתוחה תמיד לכשתירצה או קבעתם שזה פסק זמן ושתחזור תמשיכו? זה רעיון יפה מה שעשית,, אהבתי ואאמץ ניצן