לנועם

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

08/12/2010 | 14:00 | מאת: דנה

הי נועם טוב אז אני פותחת עץ חדש (חשוב לתרגל). אני מאוד שמחה שחשבת,ושיתפת בטיפול,ובחרת לנסות לחזור. ואני גם חושבת שלנסות לתאם ציפיות זה משהו חשוב.ונראה לי שמזמן הייתי צריכה לעשות את זה,וחבל שזה לא קרה.דבר אחד שבכל זאת נראה לי פשוט יחסית,(וזה מופנה לענבל) יש אפשרות לסכם כמה ימים מאפשרים לעץ לחיות ? כי מידי פעם יש עצים שגודלים ממש יפה ומסתעפים ובאמת מתחיל בלגן.ואני מבינה שגם עבורך להגיע לשם זה לא פשוט.אז יש אפשרות שנסכם שנגיד שבוע מיום פתיחת העץ זה בסדר,ומעבר לזה פותחים חדש ? (כמובן שאם מתאים פרק זמן אחר אפשר להתגמש). וההודעה ממך נועם הגיעה אתמול ממש בזמן.עברו עלי כמה ימים לא פשוטים.וחזרתי קצת עצובה מהפגישה שלנו בערב,וסתם הלכתי לבהות במחשב,ובדיוק הגיעה התגובה ממך.קיבלתי אותה חמה מהתנור,וזה היה ממש נעים.בכלל כל השיחה כאן על ההורים המאמצים די התערבבה עם הדברים שדיברנו בפגישה,ונראה לי שאני לא רוצה הורים מאמצים.בלי אבא אני ממש מסתדרת ואת אמא שלי אי אפשר להחליף.אבל את ליאת כביביסיטר אני מוכנה לקבל.ואגב התמונה שלה ממש הפתיעה אותי,דימיינתי אותה שונה לגמרי.ואני חושבת גם שלמלי בכלל לא היה סיכוי.ובאמת השלישיה עזבה יחסית מהר,נראה לי (וזה מאה אחוז ספקולציה) שהיה שינוי מדיניות ורצו שיהיה רק מנהל אחד.הם רמזו משהו בכיוון שהעזיבה המשותפת והמהירה קשורה לחילוקי דעות טכניים עם מנהלי האתר. אבל אני חושבת שזה שיש אקס מיתולוגי זה לא אומר שאסור לצאת עם אנשים אחרים.זה באמת משפיע,זה באמת מוסיף משהו לקשר,וגם מעודד השוואות.אצלי בטיפול כשהיה ביננו משבר כל הזמן דיברתי על המטפלת הקודמת שלי.למרות שהטיפול שם היה מזמן ודי קצר.לקח לי לא מעט זמן והמון חפירות בנושא עד שהבנתי שלמרות השוני ביניהן, זה הטיפול המתאים עבורי כרגע.מה שהיה פעם,התאים לפעם,למצב שלי פעם.היום אני כבר במקום אחר.וזה ממש לא אומר שאסור להתגעגע. אני גם מרגישה שלשם שינוי סוף סוף הייתי מעורבת כאן במשהו שלא גרם לבלגן.סוף סוף משהו חיובי ונעים.ואני באמת זקוקה כרגע לקצת נעים.השבוע האחרון היה קשה עבורי,למרות שבעצם לא קרה אצלי כלום.אבל זה היה קרוב,וזה ממש חדר.האמת שזה הקיף מכל עבר.ולא רק במראה העצוב של השמים,ולא רק בעשן המחניק.הייתי צריכה לתמוך בכמה אנשים קרובים מאוד.וזה לא פשוט.אני רק בחודש האחרון התחלתי להתאושש אחרי תקופה די ארוכה.אני מרגישה שזה קצת היה מוקדם עבורי,קצת מבחן קשה מידי.באסה. טוב בכל מקרה שמחה מאוד שחזרת,ובכלל שנעים כאן לאחרונה. ביי בנתיים ליאת

09/12/2010 | 19:23 | מאת: דורותי

הי דנה! מה שלומך? מקווה שעד שההודעה הזאת תפגוש אותך כבר יהיה יותר טוב... רציתי לביים ריב כדי לגרום לזה שכאילו יהיה בלאגן שוב בעקבות הודעה שלך, אבל אין לי כוח... היום נסעתי חזרה הביתה בלי לשים לב שנגמר לי הדלק, נסעתי על אדים, כמה סמלי... מחר מתחיל הסוף שבוע, כולנו ננסה לנוח, לאגור כוחות, ולחזור לפורום מאושרות ושמחות לבב ביום ראשון... הבמבה נוגט כבר מזמן נגמרה, והריקנות מתחילה לפשוט שוב באיברי... נראה לי אני אלך לישון קצת, להתחיל את השלמת השעות כבר היום, פחות מ-14 שעות אני אהיה מאוכזבת. איזה כיף זה לישון, תאמיני לי, זה האושר בחיים...זה ולא במבה נוגט... ביי בנתיים דורותי

09/12/2010 | 23:01 | מאת: נועם

גם אני חיכיתי לתשובה שלך, ועכשיו אני מבינה למה המייל שלי נותר שומם (יפה לך להתחיל שורש עץ. נטיעות זה בדיוק מה שצריך עכשיו כדי להעלות את המוראל הלאומי). האמת, אני ממש מסכימה עם הדברים שכתבת. לי דווקא יש מטפל (גבר!) מיתולוגי, ודיברנו עליו לא מעט בטיפול. היום אני חושבת שהקשר שהיה לי איתו בעצם הכין אותי לקשר איתה. כבר אז, היה לי ברור שיש דברים שאני חייבת מטפלת אישה כדי לפתוח. וכאמור, אין בכלל מה להשוות ברמת העומק שאני מגיעה איתה לעומת הטיפול איתו. הוא איש מדהים, ומטפל מיוחד, והדבר הכי טוב בכל העסק זה שנשארנו בקשר, ופעם בשנה ככה אני מרימה טלפון ואנחנו נפגשים. לפני כמה חודשים הייתה הפגישה השנתית ואני תמיד נשארת נרגשת ושמחה עוד זמן רב אחרי. אני שמחה שהשבוע האחרון הרגיש לך נעים כאן. חבל לי לשמוע שבחוץ היה קשה. אני מקווה בכל ליבי שתוכלי לנוח קצת מהדאגה לאחרים, לחזור ולהתחזק בעצמך. אני קצת בחסך רגשי, בוטלה לנו פגישה השבוע, ויש לחצים לא פשוטים במקומות אחרים. אבל צפוי סופ"ש גשום גשום, בדיוק כמו שאני אוהבת, ואני מתכננת להעביר אותו מתחת לפוך, עם החתול המושלם שלי, הרבה שעות שינה וסרטים בלפטופ. שום דבר שמצריך חשיבה או דינמיקה קבוצתית. מאחלת גם לך סופ"ש נעים וחמים עם הנסיך. תגידי, הוא מתוק כמו שאני מדמיינת אותו? נועם (אגב, חתמת ליאת... זה שיעשע אותי :-))

12/12/2010 | 00:06 | מאת: דנה

הי נועם יצא לנו קצת מוזר,כתבנו אחת לשניה במקביל,טוב השגת אותי בארבע דקות,אבל כמובן שלא ראיתי את מה שכתבת לפני ששלחתי. ואני שמחה שזה שחתמתי ליאת שיעשע אותך,אותי זה ביאס בהתחלה. אבל אחר כך החלטתי שזה לא באמת משנה,ואולי זה דווקא מעיד על משהו טוב,שמרגיש לי כאן קרוב נעים ובטוח,אז אפשר להיות אמיתיים. ולגבי המטפל שלך,איזה כיף ! איזה רעיון מדהים.חבל שלא עשיתי את זה גם.טוב לי קצת קשה עם דברים כאלה,בעבר במקום לסיים הייתי חותכת,בטיפול ההוא כמובן זה היה בהסכמה,אבל זה היה מאוד מהיר.הרגשתי שזהו ,שאלתי לדעתה,היא אמרה בסדר,ונגמר (באותה פגישה). אחר כך המשכתי לחשוב עליה המון,ושנה אחרי היא עשתה סדר ומצאה קבלה שבטעות נשארה אצלה.והיא שלחה לי וכתבה כמה מילים ושאלה כמה שאלות,ורשמה שהיא תשמח לשמוע ממני,אבל רק אם מתאים.ואני כל כך שמחתי וקראתי את הדברים מיליון פעם, וניסחתי בראש מיליון תשובות,וכמובן שזה נשאר שם. כמה שנים אחרי,בתקופה קשה מאוד,בדיוק ביום שאחותי שאלה אותי למה אני לא חוזרת לטיפול, פגשתי אותה בקניון.הייתי עם בעלי ואחותי.והיא כל כך שמחה לראות אותי,וגם אני שמחתי כמובן. וכמובן שחזרתי לסבב האחרון.היא עזרה לי שוב,אבל בסוף הפעם הזאת,ידעתי שזהו.שזאת הפעם האחרונה באמת. וגם אני מרגישה כמוך.זה היה הכנה.סוג של בישול מקדים,לטיפול האמיתי.ובאופן סמלי,כשאני נוסעת לטיפול שלי,אני עוברת ממש ליד המטפלת הקודמת.זה לא עיקוף במיוחד,זאת הדרך הכי קצרה ויעילה להגיע לקליניקה.זאת הדרך לטיפול שלי. ואני חייבת להודות שהשיחה הזו גורמת לי לחשוב על מ.מ אולי זה הפיתרון ? להחליף מטפלת,אבל מידי פעם (אפשר גם יותר מפעם בשנה) לעשות פגישת מחזור ? אגב בטיפול שלי אחרי שילדתי סיכמנו שלמרות שהטיפול הסתיים (באופן טכני כי זה היה מקום ציבורי) אני שולחת לה מייל שלוש פעמים בשנה,בראש השנה בפסח ובשבועות.טוב ברור שאחרי המייל השני חזרנו להפגש.אבל זה גרם לשנת צינון.ואז היה מאוד מאוד ברור לשני הצדדים שזה הדבר הנכון לעשות. ולגבי הנסיך,הרבה יותר...רק שיהיה בריא. טוב אז היה היום חורף פיצוי עם ריבית והצמדה,חבל שקצת באיחור. לילה טוב דנה (שם זמני) נ.ב לענבל התגובה שלך הייתה בצחוק או ברצינות ? אם זה באמת בעייתי,אפשר הסבר ? תודה

09/12/2010 | 23:05 | מאת: ליאת

טוב כנראה שאני באמת לא צריכה לפתוח הודעות חדשות. בגלל שכתבתי בוורד וגם קצת מיהרתי,לא העברתי את כל מה שכתבתי, וגם הסוף קצת התפשל.האמת שמההתחלה הרגיש לי הרבה יותר מתאים והרבה יותר טבעי להיות ליאת.אבל בגלל הבייביסיטר המיתולוגית ויתרתי.ובגלל שכבר מזמן נמאס לי מדנה,ובאופן לא מודע זה דלף, אז החלטתי להחליף. וקצת המשך לנועם (שבטעות לא עבר) אני חושבת שבאופן טבעי כשיש מכנה משותף עם מנהלת הפורום בנושא מסוים,הוא מקבל נפח יותר רציני.אז ברור שהקרבות בין ירדנה לנמש השפיעו על המינון.אני זוכרת שכל הקטע של הטבע וגננות היה גם הוא יותר משמעותי בפורום,ובמקומות אחרים זה לא קרה. גם בפורום הזה למשל כל נושא השירה מקבל ווליום יותר רציני,זה טבעי בהחלט. למרות שברור שנמש היה ועודנו חשוב ומשמעותי עבורך.וגם מושלם. לגבי המילה מכולם הייתי נזהרת ,לא הייתי רוצה לפתוח חזית עם דורתי.כי ברור שגם שלה. והי דורתי באמת לא יצא לנו לדבר לאחרונה,אבל ממש לא צריך לביים כאן דברים, הכל קורה כאן כל כך מהר באופן טבעי,ממש לא צריך להתאמץ. ואכן היום קצת יותר טוב,למרות שאתמול בערב ,אפילו בחושך מוחלט אפשר היה להבחין בגודל הקטסטרופה.איזה נזק אדיר.כמה חבל שבגלל שטות קטנה נגרם כזה אסון.טוב לפחות כשמדובר בטבע אפשר להיות יחסית רגועים.גם אחרי כזה אסון יהיה שיקום,זה ייקח לא מעט זמן,אבל עוד כמה שנים בכלל לא נשים לב לשוני.חבל שאצל בני אדם זה לא עובד ככה.לא משנה כמה מתאמצים,תמיד נשארות צלקות. טוב אז לילה טוב וסוף שבוע נעים ורגוע לכולם. ושבוע הבא שלג בחרמון,סוף סוף מגיע החורף האמיתי, אז באמת בשמחות ליאת

10/12/2010 | 09:16 | מאת: דורותי

ראיתן האח הגדול? יש את הבחורה שהציגה את עצמה שהיא תהיה הכוסית, המנוסמת והאינטיליגנטית, ואם מישהו ינסה להיכנס בה היא תהיה כלבה מגיהנום... אז ככה שמיכי שלי- הוא המתוק הרך והמושלם שמגרגר לי באוזן שעות, ואם לא בא לו הוא חתול מגיהנום שאורב לך בבית מחוץ לשירותים ותוקף אותך ונתפס כמו אמסטף על היד. אם לא מצליחים להעיף אותו בזמן יוצאים עם שריטות שלא היו מעליבות בחורה גבולית מכובדת... אבל הוא מושלם! כי הוא הבן שלי! והשניים האחרים גם מושלמים אבל הם משירים הרבה שיער...

10/12/2010 | 09:39 | מאת: ענבל חזקיה-חלפון

הי דנה אורך חיים של שבוע לעץ מקובל עליי בהחלט. את באמת הולכת להחליף כינוי עכשיו? אוי לא.. ענבל

12/12/2010 | 14:19 | מאת: (א.ה.)

הי דנה-של-בינתיים, הי נועם-כמה-טוב-שיש-אותך, רוצה לשלוח לכן משהו נחמד בזמנים של סופות, סערות ומטר, והפסקות חשמל גם... אז הנה, ראו קטע מדהים, בעיניי, המתחיל בקולות של רוח וגשם המופקים בידי אדם: http://www.youtube.com/watch?v=yjbpwlqp5Qw שלכן, (א.ה.)

12/12/2010 | 22:34 | מאת: נועם

(אשת אהובה) כמה טוב לקבל ממך כמה מילים, ואת הקטע המדהים הזה. החשמל פה מהבהב וחתול יקר אחד לא מש ממני. טוב שיש חורף, וטוב שיש אותך. חיבוק חמים מאיתנו, נועם

13/12/2010 | 13:54 | מאת: ליאת

הי איילת השחר דנה של בנתיים,אהבתי... שמחה מאוד שקפצת לבקר,ממש קטע מדהים!!!! זה באמת מבליט את היופי והקסם שיש בסערות,ומשאיר בחוץ את החלק הפחות נעים, הבלגן,הקור הנוראי שחודר, הרטיבות,המוצפות וכו. באמת צריך ללמוד להפריד,לא רק לגבי מזג האוויר. ונעים כאן ביחד בעץ, וד"ש וחיבוק ללילך. בשמחות ליאת (כינוי סופי)

13/12/2010 | 22:38 | מאת: ל.

הי א.ה., הזכרת לי ימי טיול בתנועת הנוער.. היינו עומדים במעגל גדול (היינו קן גדול) בואדי עמוק ויבש, ומדמים קולות של שטפון מתקרב ממש בדומה לכאן :-) (בלי הטודוטוטו טודוטו- וואהה) ;-) נעים להזכר..תודה.. בתקוה לחורף מעט ארוך יותר בפעם הבאה... חיוך ממני, לילך

מנהל פורום פסיכותרפיה