לענבל ערב טוב,

מרגישה נורא רע לאחרונה. דווקא התחושה של הייאוש מאד בולטת אצל המטפלים, כי באמת כמה אפשר?! תוהה אם טיפול קבוצתי יכול לעזור - (עוד הצעה שהועלתה מצידם). יודעת בדיוק מה הבעיות שלי בקבוצה, שמעוררת כעס בחוסר היכולת שלי לתת אמון בדיסקרטיות של חברי הקבוצה ולשתף. ובד"כ זה מגיע ל"כמו לינץ" קבוצתי שבו אפילו המנחים חסרי אונים ואני מרגישה מוכה.... רוצה לבכות מרוב שקשה לי. מרגישה מושפלת ודפוקה שלא מצליחה להתגבר כל כך הרבה שנים ותלויה בחסדי המטפלים שגם כוחותיהם אוזלים וכבר איבדו את הסבלנות. הלוואי שיימצא הכדור שיציל אותי מהתלות המבישה וחסרת התכלית הזאת. מרגישה לכודה. חבל על החיים האלה הקצרים שנותרו לי - מישהו אחר יכול היה לנצלם ולהיות יעיל וחיוני לעצמו ולאחרים ואני רק נטל. מרגישה תקועה באין מוצא.

הי אנה זה באמת נשמע מעגל סגור וטראגי , האופן שבו את שוב ושוב מגיעה למצבים שבהם את מקבלת אישור לכמה את בלתי נסבלת ומייאשת. אני תוהה האם את שמה לב כמה הם דווקא לא מתייאשים? מנסים, ביחד, לחשוב על חלופות שאולי יהיו יעילות עבורך? תעזרי להם לעזור לך, אנה. ענבל

תודה ! באמת אנסה יותר להיפתח ולאפשר. הבעיה להתמודד עם הפחד מכישלון או מפגיעות נוספות [במיוחד במסגרת קבוצתית] ועם האכזבה של המטפלי