חלל שלא מתמלא
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
חלל אמיר דדון התעוררתי פתאום לא יכול לישון חלומות מוזרים פרצופים שמדברים ומדברים הלב משתולל מדאגה אני מביט בילדה ונרגע איך בשבילה אני נרגע אבל את הבור הזה מי ימלא מי ימלא את כל החלל הזה אלוהים אתה גדול אני לא רוצה להתערב רק תעשה שיהיה קצת פחות כואב חדשות מספרים על חיילים שיושבים שם רחוק ומחכים ומחכים ומחכים החיים ממשיכים אתה מבין החיים ממשיכים לא אני לא מבין על מי אני כל כך כועס עכשיו את הבור הזה מי ימלא... כמו משחק ילדים, כמו משחק ילדים, סולמות, נדנדות, בובות ואקדחים
הי אביגיל, ובמילים שלך - ספרי מהו החלל, על מי את כ"כ כועסת, בשביל מי את נרגעת? ענבל
הלוואי והייתי יודעת מה זה החלל הזה. הכעס בעיקר על עצמי, אני מאכזבת אותי שוב ושוב,יודעת שזה כעס החוצה שאני מפנה אותו פנימה אבל הידיעה לא עוזרת. ומי זאת בכלל האמא הזאת שאני אמורה להפנות את הכעס אליה כי לא היתה שם כי היתה עסוקה עם עצמה כי עשתה ממני ילדה הורית. היא עדיין שם באותו מקום איך אפשר להפנות כעס למישהו כ"כ חלש למישהו שאין לי שום קשר רגשי אליו. ונרגעת בשביל הילדים, לא מוכנה שההיסטוריה תחזור על עצמה, בחרתי בהורות ואני לוקחת את הבחירה שלי ברצינות. בינתיים שום הבנה שאני מגיעה אליה לא עוזרת להרגע, אולי זה לא ההבנות הנכונות ואולי יש עוד..
מנהל פורום פסיכותרפיה
