זכרונות אלימים.

הי ענבל, אני מרגישה שהזכרונות נהיו אלימים, הם מתקיפים מבפנים. כבר יומיים לא הולכת לעבודה. חולה,כן,חולה בנפש,בעיקר. הכל חוזר,מואר,מפחיד,הבזקים. הבכי מטלטל.... אדוה.

הי אדוה אני קצת מצטערת על מה שכתבתי לך למטה,זה באמת יצא לא ברור.אולי קצת כמו א.ה מתוך חשש לפגוע אני כותבת באופן שלא תמיד מובן עד הסוף. (אגב אני הבנתי ישר והזדהיתי עם כל מילה שלך איילת השחר יקרה,ואני מאוד שמחה ששיתפת,מקווה שאת בטוב). בכל מקרה אני שמתי לב שלכאן את מביאה רק חלק ממך.חלק קצת תמים, שמנסה כל הזמן למצוא את הטוב,גם מול תוקפנות.קצת כמו ילד קטן (כתבתי על זה גם לדפי למטה). היה לי מאוד ברור שיש עוד חלקים ,גם מהסיפורים שלך וגם במקום קרוב אחר.ואני שמחה שעכשיו כל החלקים כאן.וגם הדוקרנים הופנו לכיוון הנכון ובעצמה ראויה. יכול להיות שזה מה שקרה לך גם אצל הפסיכיאטרית.שלא הבאת לשם את הכל.(כמובן לא בכוונה). אבל מעניין ,מה ח אומר על זה ? אני מניחה שהלכת למישהי שהוא המליץ .ואם באמת כל כך קשה לך כרגע,אז בהחלט אפשר ומותר לקבל חוות דעת שניה. גם לי היה בעבר חודש ממש קשה,והמטפלת שלי לא רצתה שאני אתחיל לקחת כדורים.היא אמרה שכל עוד לא מדובר בסכנת חיים,יש גם חשיבות ומשמעות לאפשר (לזמן מוגבל) את הכאב וההצפה. במקרה שלי היא צדקה,הסתדרתי בסוף גם בלי. מקווה שתצליחי לעבור את התקופה הקרובה בשלום,ובכל מקרה אנחנו כאן,לתמוך במידת האפשר. אפשר חיבוק ? דנה

הי דנה , מעניין מה שכתבת, בהחלט, קצת מתקשר למה שהמ שלי אמר שבמקום שהכעסים ילכו החוצה הם הופנו כל הזמן פנימה ,לתוכי. זה קצת מתקשר למה שאמרת,חיובית מול תוקפנות? זה גם מתקשר לחוויות ילדות כואבות. ולמה התכוונת "במקום קרוב אחר...."? אפשר הסבר??? לאחרונה אני מריגשה שיש לי מין דרקון כזה שיורה אש מתוך הפה שלו לכל הכיוונים.מין כעס כזה נוראי שיוצא על כולם. ולכי תקראי לזה התפתחות... המ שלי,לא יודעת כבר מה להרגיש כבר מה יהיה, המקום שלי שם נהיה לא בטוח, בכל פעם שאני יוצאת אני פוגשת מטופלת אחרת... מרגישה כבר בקופת חולים ברופאת משפחה, שולחת הודעות והוא לא מחזיר, בא לי הבריז,להיות לא להיות היום. מה שקשה בכל העניין שהוא קצת מזמין את הכעס שלי עליו, ואז אני מרגישה שזה לא זה זה מעושה. והדרקון מתקפל בשקט מכניס את האש מחכה לשעת כושר שתבוא... נראה מה יהיה היום. אבל מרגישה שזה לא כמו פעם. כאילו הוא חושב שאני כבר שלו ודי....? אז אולי להחליף מטפל\ת? וגם לקבל חיבוק? המטפל שלי אמר שזה סיפור נורא מוזר.הפיכיתאטרית הזאת. ולא הוא המליץ זה מהקופה,ואולי זה מסביר הכל. מפוזרת מפוזרת לאחרונה. צריכה לצאת לעבודה. וגם הילד שלי אמר שאימהות לא צריכות חופש, כי אין להן משחקים. הוא לא יודע איך אנחנו משחקות.:).... חנוכה שמח:) מרגיש לי כמו חברה חדשה. אדוה (אם ו אחת) אגב ,ולא כתבתי לענבל ו אחת או 2 זה ממש ממש מהחיים...מדהים...

הי ענבל, מה שלומך? כאן-לא פשוט, מאתגר, אהה??? הייתי היום בטיפול, הצלחתי,דיברתי אותם את הזכרונות הנוראים ביותר.ממש. והוא ואני שרדנו את זה.ביחד. כבר יותר קל..... ענבל, עדיין מרגישה חוסר,רייק, כאילו אין רצפה,אין תחתית, כמה שהוא שם מכוונן,רגיש,אמפתי, עדיין יוצאת בהרגשה שזה שוקע איפשהו. עד מתי ענבל? זה ישתנה פעם? מבינה שכבר אמא לא יהיה, למרות שהיום הוא אמר שהוא מוכן להיות רגיש,קצת כמו אמא... תבטיחי לי שיום אחד זה ירגיש מלא!! שיום אחד תהיה שם רצפה!!! בכל אופן טוב שסיפרתי... זה מה שחשוב... ליל מנוחה. דואגת לך אדוה.

הי אדווה, אני חושבת שהזכרונות הללו זו היתה דרכה של הנפש שלך לצעוק את המצוקה יותר חזק כדי שמישהו יקשיב לה ויטפל בה. זה טוב שדיברת על כך עם ההוא שמקשיב. עכשיו, אולי היא (הנפש) תצעק קצת פחות... ענבל