זכוכית מגדלת

היי ענבל, אפשר להיות כאן קצת .. אני לא יודעת אם יש לי כאן מקום.?! (לפעמים מרגישה שמאוד ולפעמים מרגישה שבכלל לא). יצאתי הפגישה האחרונה בתחושה שאני לא כועסת עליה אלא רק ממש ממש עצובה. היא לא רואה אותי .. ואני שמה מיליון מחזירי אור והיא לא רואה.. ועצוב לי , כי אני יודעת שהיא לא עושה בכוונה - זאת היא , היא ככה והיא כנראה לעולם לא באמת תיהיה הדמות הזאת שיש לי בראש שאני כל כך מחכה לראות.... אבל איך מתרגמים את שגם הרגשות שלי יבינו?! איך אפשר לוותר על מישהו שהשקעתו בו את כל האנרגיות הרגשיות שלך בשנים האחרונות, חלק ענק מהלב שלך ומההכנסה ומהזמן שלך... איך? כשיש חלק בי שהדבר הכי חשוב לו שהיא תמשיך להיות שם ולא משנה אם זה עוזר או מזיק לחיים (אני באמת לא יודעת מה התשובה....) סליחה שאני לא מחדשת אף פעם. הלוואי ויכולתי.. אפשר קצת מילים שעושות סדר בראש?

הי ממ מה שלומך? אפשר גם? כשאת אומרת שאין לך כאן מקום את מתקונת לענבל או לחברות כאן? כמה שאלות...וואוו, על הבוקר:) לגבי מה שכתבת רציתי להיחס, את כבר הרבה זמן כותבת שמשהו בינך לבינה לא מותאם... וזה תקוע איפושהו בלי יכולת להחלץ. רציתי להציע שימוש במשקפת ,(מ בחיריק) תנסי להסתכל קדימה-חודש,חודשיים,חצי שנה כמה שאפשר רחוק. איפה את רוצה לראות את עצמך? באותו מקום?במקום אחר? זה תרגיל שיכול לחלץ...מתקיעות... התשובות נמצאות אצלך בלבד,ובתוכך. רק תאמיני בעצמך. זה קיים שם, או שאולי עדיף לך כאן בתוך התקיעות,עדיין. חשוב לנסות לבחור. את שומעת? לבחור ולבחור בטוב. מהו הטוב? רק את יודעת... אדוה.

היי אדוה (ו' אחת מספיק?! כי יש לי עוד אחת אם את צריכה:) לגבי שלומי - אני לא יודעת ממש שאלה קשה! לגבי המקום כאן... אממ.. השכנים מאוד נאים בעיני אבל לא תמיד אני בטוחה שיש דירה פנויה, המקום מאוד אטרקטיבי .. ולכן אני פונה לבעלת הבית :) קודם כל תודה על הטיפ. אבל יש לי מטרות ששמתי לעצמי שהגעתי לטיפול (פעם לפני הרבה הרבה שנים) והן נשארו המטרות האלה ולפעמים אני מרגישה שחלקן התרחקו ממני עוד יותר. יש 2 תשובות לשאלה הגורלית: התשובה של הראש - לעזוב ואולי לנסות טיפול אחר. ויש את התשובה של הלב - להישארררררררררררררר שם לעולם. ויש לי תחושה שגם עוד 50 שנה בבית אבות אני עדיין יהיה עם אותה התלבטות. תודה על ההתייחסות מקווה שאצלך בסדר ...

הי מ.מ. כמו שאני רואה את זה, הדרך היחידה לצאת מזה היא לעזוב את הדיבור אני-היא. לדבר על חוויה. חוויה של חוסר מובנות, חוויה של חוסר נראות... אני מאמינה שזה לא מהיום, שזה לא רק איתה, שזה היה קיים גם בחוויות מוקדמות יותר.. זה כבר הרבה שנים שאת מחכה שיראו ושיבינו. זה כבר הרבה שנים שאת מתאכזבת שלא. ענבל

היי ענבל, מכירה את האגדה - שמשהו כל כך קטן יכול כל כך להציק :) אני רוצה לרשום כל כך הרבה ולהסביר לך - שתביני שאני כל כך מנסה... באתי לרשום לך כאן עוד אנלוגיה אבל נראה לי שיש לך גם ככה יותר מיידי מילים היום :) אז כמו שאמרה בחורה מאוד חכמה "סייג לשתיקה - חוכמה" (טוב נו אני מודה ראיתי היפה והחנון). דרך אגב אף פעם לא דיברנו על "חוויות מוקדמות יותר..".. לילה טוב בינתיים.