כאן
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ענבל, מה נשמע? היום רק שלום.. (בסדר?) עייפה מכדי לחשוב על לדבר. וגם.. [אוף, אני נאנחת] מה זה כאן בשבילך? לילה טוב, לילך
הי לילך, שלומי טוב. ואיך את? למה כה עייפה? השאלה על 'כאן' גורמת גם לי להיאנח.. מורכב כאן. יש כאן קצת מכל דבר והרבה מהכל.... ענבל
כתבת, ענבל: "לגבי האימוץ - את צודקת. זה לא לעניין להיחשף בפני מורה או מרצה. זה לא המקום הנכון לעשות זאת. זה לא המקום הנכון לחפש בו אמא". וגם: "רציתי לומר, שחשוב להפנות את הצורך - לעזרה, להכלה, לקשר קרוב, לאימוץ - למקום שבו ניתן לקבל אותה. במקומות אחרים, לא מותאמים, זה מקור לתסכול". האם כאן זה מקומות אחרים? (לזה התכוונתי).. אל תאנחי- את עושה עבודה טובה מאוד כאן. כאן זה אכן מקומות אחרים, ואת שומרת שכאן לא יהפוך לטיפול, ולא משתפת פעולה לגמרי עם הצורך שעולה לפעמים להיות מוטלים פה, שמוטי ופרושי איברים, להיחשף עד אין די, להישען עד אין די. זה טוב, אבל לפעמים כל כך בא.. אני יודעת שהצורך הזה שלי מובע לעיתים רחוקות ולא במישרין, אבל כשהוא קצת מעיז .. שוב אני נאנחת.. לא חשוב.. הכל בסדר. תגידי, אם היית חושבת שיש איזה שינוי בחייה של המטפלת שלך היית מעיזה לשאול? בא לי לחבק ולהגן עליה, כמו על חברה. במקביל- אני לא רוצה להכניס את עצמי לחייה כי זה לא עניין שלי. ואולי אכאיב לה. זה פשוט לא עניין שלי. והאפשרות הזו לא ניכרת במצב רוחה שמרומם כמעט תמיד, וגם לא בקשב שלה, שנתון לי באופן מדויק וגם לא ביכולת שלה לאהוב ולאסוף אותי. אני שוב נגעלת מהדימויים האלה, כאילו נגיעה בי מגעילה. נורא חבל.. לא יודעת למה אני עייפה כל כך.. אולי אני מבולבלת. תודה שאת שואלת..זה קצת מרגש. וההתרגשות מעציבה.. שוב נאנחתי.. נדבר, לילך
כאן=אתגר. יכול להיות?
מנהל פורום פסיכותרפיה
