לענבל

הי ענבל, רוצה להתיעץ איתך ולשמוע את דעתך. בעבודה שלי אני על בסיס קבוע ממלאת תפקיד X. בתור תוספת הכנסה שחשובה לי מאוד,עד לפני מס חודשים מילאתי תפקיד נוסף נקרא לו -Y. ב"ה עם הקבוע והבסיסי אני מסתדרת,וזה יותר שגרתי ויום יומי.וזה חשוב. לגבי ה-Y.ועל זה אני רוצה להתיעץ איתך ולשמוע את דעתך ,התפקיד הנוסף,שהוא פעם ב... כמו שאמרתי,אבל כשזה מתבצע זה מסיבי ולא פשוט. מנסה כמובן לטשטש פרטים.... לפני מס שבועות קראה לי המנהלת לשיחה ואמרה לי שלדעתה יש מקום רציני לשיפור בתפקיד הנוסף,היא שמעה שכך וכך....וזה לא בסדר...וגם את זה צריך לשפר. ובנוסף היא גם השוותה אותי לחברה שממלאת את אותו תפקיד,שממנה היא כן מרוצה. היה בזה משהו מאוד לא פשוט. הקשבתי,אמרתי שהיא צודקת לגבי דברים מסוימים ואחרים לא מדויקים. הבטחתי לנסות,להשתדל. ישבתי,בניתי תוכנית חדשה,הגשתי לה,והיא אמרה שזה נראה בסדר,הכיוון חיובי. היא ביקשה גם שאחרי שאני מבצעת את הפרויקט,אני ימלא דוח. שונאת למלאות דוחות,אבל,בסדר,מתקבל.... עד עכשיו זה היה יותר הקדמה. מה שעליו אני רוצה להתיעץ איתך- הבנתי שאנשים שאיתם אני עובדת,שאגב,מבחינה מקצועית ,אני בדרגה מעליהם.(לא ידעתי איך להתנסח,פשוט,אני למדתי ויש לי תעודה והם לא, מבחינת לכבד,מכבדת כל אדם באשר הוא,פשוט מנסה להסביר את עצמי) בקיצור-אותם אנשים ימלאו טופס על התפקוד שלי. בנוסף לזה אני הרגשתי נימה של זלזול מבחינת ההנהלה כלפי. היום הלכתי למנהלת שלי(שאגב ידועה בחוסר הפרגון שלה ) ואמרתי לה שאני מוכנה להתאים את עצמי,לעשות מה שאפשר כדי שהדברים יראו אחרת אבל אני לא מסכימה שתהיה שיפוטיות כלפי,OVER ביקורתיות, וגם שהצוות ימלא טפסים על ההתנהלות שלי. היא אמרה לי-אני לא מבינה מה את רוצה,זה נשמע לי ילדותי ותינוקי. אמרתי לה שהיא פוגעת בי ואני לא מסכימה לזה. וחוץ מזה לא ילדותי ולא תינוקי זו פשוט עמדתי וגישתי כלפי העניין. להפך יש כאן סוג של בגרות. מרגישה שכל פעם שהיא לא מתמודדת איתי היא פוגעת בי. וחוץ מזה שהיא סימנה אותי ועוקבת אחרי כל הזמן. ענבל, קשה לי ללכת,למלאות תפקיד,שאגב הוא לא פשוט, באוירה של ביקורת, מתוך תחושה שלא מקבלים אותי, ואני לא יודעת מה לעשות, אני חייבת את הכסף הנוסף הזה. ממש ממש מתלבטת. אולי תאירי לי קצת את הצדדים השונים? וגם את חושבת שזה תינוקי וילדותי לעמוד על שלי? צריכה קצת שתחזקי אותי. וגם,תבואי שוב היום, בסדר? אדוה, שהתגעגעה אליך נורא.

הי אדווה, אני חושבת שאם היא ידועה בחוסר הפרגון שלה את יכולה להחליט לא לשים עליה ולהמשיך להתנהל כהרגלך. להסתכל על המקום הזה כעוד מקור הכנסה ולא כמדד לערך שלך. ואם את מרגישה שאת לא יכולה, ואת נפגעת ממנה כל פעם מחדש, אני מציעה שתשרפי לה את האוטו, זה ילמד אותה את הלקח. בהצלחה, דורותי

התכוונת נכון? את חמודה, אדוה.

הי אדוה, את עושה תפקיד מסויים במקום שיש בו כמה עובדים ובוסית. מן הסתם את חשופה ונתונה לביקורת. כאשר מעבירים ביקורת, מעבירים ביקורת על אופן התפקוד שלך , לא עלייך כבן אדם. אם יש מקום לשיפור, זה אומר שלא מרוצים מהתוצאה, לא שלא מעריכים את המאמץ שלך. יכול להיות שתחושתך נכונה, שזה נאמר בזלזול, באובר-ביקורתיות, בשיפוטיות.. אבל גם יכול להיות שזה נאמר בצורה עניינית, עסקית, רק שזה נאמר לבחורה רגישה מאד, פגיעה, עם ערך עצמי לא הכי יציב, שמאד מושפע מתגובות סביבתה. להתמודד, אגב, זה להמשיך לעשות את התפקיד ולא להתמוטט מהביקורת. אני מאמינה שאת יכולה ומסוגלת לעמוד בביקורת ולהמשיך ולמלא את התפקיד בצורה מסורה וטובה, ענבל

ענבל, קראת ,הקשבת למה שאמרתי וגם למה שמאחורי,אלי,כפי שמשתקפת כאן. תודה ענבל, חיזקת אותי. ולגבי מה שאמרת אבל גם יכול להיות שזה נאמר בצורה עניינית, עסקית-לא זה נאמר בצורה מעורפלת,לא היה ברור מה לא בסדר,איפה וכמה.לא ענייני ולא עסקי.מולבש ע"י מילים של מישהי...ולכן זה הכעיס אותי. רק שזה נאמר לבחורה רגישה מאד, פגיעה, עם ערך עצמי לא הכי יציב, שמאד מושפע מתגובות סביבתה-נכון ענבל ,בעצם זה שילוב של 2 הדברים ביחד.... וגם ענבל - מתי?מתי אני ארגיש יותר חזקה ,פחות תלויה בתגובות של אחרים?יותר י-צי-בה-???????????? מתי ואיך תבוא היציבות הזו שאני כה מייחלת לה...? וגם שבסוף עשיתי את התפקיד וזה היה קצת הרבה נורא,מקווה שבפעם הבאה יהיה יותר טוב... ואולי זאת הדרך,באמת לעשות,למרות שבפנים זה לאאאאא כזה חזק,וככה מתרגלים את השריר,כן ענבל? זה מחזק שאת איתי-בעניין הזה,לאחרונה נמאס לי לדבר על העבודה בטיפול,רוצה להביא לשם דברים אחרים ,מעולמי הפנימי. מייחלת לגשם שיבוא וישטוף, ושוב, עד מתי? אדוה