שבת שלום ושיר

הי לכולם, היה לנו שבוע טעון, שעשה הרגשה קשה לחלק מאיתנו. אני מקדישה לכם שיר לשבת בהקשר של מה שקרה כאן השבוע. מאחלת לכולנו שבת שקטה, ושנשמור על עצמנו ועל הבית הזה, שלא ייחרב לנו. נתראה ביום ראשון, ענבל המקום שבו אנו צודקים/ עמיחי מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב. המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה כמו חצר. אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח כמו חפרפרת, כמו חריש. ולחישה תישמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב.

יש לי ספק בקשר לקביעה הנחרצת והמתייפיפת הזו: לא בכל מקום צריכים לפרוח פרחים, יש מקום גם לאזורים רמוסים וקשים כמו שבילים או דרכים, אולי כדי שלא נצטרך לדרוך על פרחים?. בקיצור, לפעמים כן יש מקום וצורך, למקום (או "מהמקום") שבו אנחנו צודקים. צריך איזון בחיים.