הילד שבי

הילד שבי-דני בסן מילים: רחל שפירא הילד שבי מסתכל בגבי לרגע איתי ולרגע נגדי הילד שבי הילד שבי כבר כמעט מחונך פוחד במיוחד להיות מגוחך עד כדי כך רוצה להעיז, לא תמיד מסוגל חושש להגיד מה שלא מקובל ואם תעמדי לצידי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי. הילד שבי מסתכל בגבי עוקב אחרי ברחוב הצדדי זה הילד שבי בורא לו עולם במגרש הפרטי כשהוא משחק, המשחק אמיתי אל תצחקי. הילד שבי מצפה לאישור נמשך לפעמים גם למה שאסור ואם את תעמדי לצידי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי. אם תסכימי להיות בעדי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי. דנה

דנה, השיר מקסים, אבל הילדה כבר לא כ"כ ילדה, וצריכה לקחת אחריות על מילותיה. מילותייך כלפי יפעת הן פוגעות, גם אם נאמרות בהודעה אחרת, למישהי אחרת, כביכול בעקיפין. אם את רוצה שאעמוד לצידך (=לא אצנזר), אני מבקשת ממך לעזור לי ולשקול מילים ואמירות. את יודעת, השיר הזה שכתבת, קראתי אותו וחשבתי שיכולתן לכתוב זו לזו את אותן המלים: 'אם תביני ולא תלעגי'... אסור שיהיו כאן לעג וחוסר כבוד זו כלפי זו. ולא יהיו. ענבל

ענבל אני מסכימה שאני צריכה לקחת אחריות על החלק שלי,וכבר קיבלתי על הראש מספיק אתמול בטיפול.וזה שבחרת לא לפרסם ארבעת ההודעות שלה שהופנו כלפי,יצרת כאן בעצם תמונה מאוד מעוותת.אין ספק שהדברים שכתבתי רחוקים מלהיות מקסימים,אבל הם רק תגובה,ולעג וחוסר כבוד זו מילה ממש עדינה לתאר את ההודעות שלה.ממש אלימות,נשמע לי יותר מתאים. אבל מה שחשוב לי לציין,שגם כשאני לא מסכימה עם מה שאת עושה (כי הייתי ממש מעדיפה שההודעות שלה יתפרסמו)אני עדיין מעריכה ומוקירה תודה על מה שאת עושה כאן,גם עבורי.אני באמת מאמינה שהכוונה שלך טובה.הבעיה שזה בעצם שחזור מבחינתי.גם אמא צנזרה את אבא כלפי חוץ,ורק התגובה שלי תמיד פורסמה ברבים.האלימות שלו כאילו לא הייתה קיימת,ותמיד אני הייתי אשמה ותמיד ציפו ממני לקחת אחריות.ומה יצא מזה ? לי אף פעם לא הרשו להיות ילדה קטנה,גם שבאמת הייתי.אז ברור שעכשיו אסור.ברור שיש דברים שלא משתנים.ואני לא ממש יודעת איך מתגברים על זה. דנה

טוב, גם לי יש הרבה להגיד, אבל בתקופות סוערות צריך לברור מילים בקפידה. אני רק אגיד מה לדעתי יכול לפתור את כל המצב- תפסיקי לכתוב את המייל שלך!!! גם אני הייתי ככה, זה עושה כל כך רע. מה את צריכה לשמוע את הכל בלי פילטרים. הרי כבר סיכמנו שבהודעות לפורום אנחנו מאפשרים לעצמינו להיות חסרי עכבות לחלוטין, מה שאומר שמה שנכתב נכתב באימפולסיביות ובזעם, ואין שום משמעות לתוכן. את רק עושה לעצמך רע ומתעסקת בטפל. תני לענבל לשמור עלייך באמת ותפסיקי לכתוב את המייל...זאת דעתי... עכשיו לפיצולים- לא כל כך הבנתי, יש פורום כזה שנקרא מאחורי הקלעים או שהתכוונת למאחורי הקלעים כאן? ולא הבנתי, חושבים שאת ולילך זה כאילו אותו בן אדם? מעניין אם באמת התופעה הזאת קיימת...לא מדי פעם לכתוב תחת כינוי שונה אלא ממש דמויות מפוצלות...לא נראה לי שזה בכלל קורה. עכשיו לטיפול- אכן נשמע שהיתה לכן התחלה ממש סוערת...ועל ההתחלה גם היית בהריון שזו סיטואציה מאוד טעונה. אבל באמת נשמע שהיא הצליחה לתקן ולהפוך את זה לטיפול משמעותי ויציב. עכשיו לאבא- את מרגישה שהוא יכול לתקן? שאפשר ליישר את ההדורים בינכם? זה משהו שאת רוצה? או שאת בגישת "לא מדובשו ולא מעוקצו"? בכל מקרה הוא הולך לטיפול עבור עצמו וזה לא צריך להיות קשור אלייך. נראה לי את חייבת לעשות הפרדה מסיבית בינכם. יש אחים שבקשר יותר טוב איתו? אצלינו יש מצב פרדוכסלי, אני הבת הקטנה והאהובה של אבא ושני האחים הגדולים שלי גדלו בלינה המשותפת והיו מאוד מרוחקים מאבא שלי. וכשאמא שלי נפטרה הוא פשוט עזב גם, כל הקשר שהיה נעלם כלא היה. אז באיזה שהוא מקום אני גם הכי נפגעתי ממנו כי הייתי קטנה (יש ביננו הפרשי גילאים די גדולים). אז עכשיו איך שהוא הם קרובים אליו יותר ממני. אני לא יכולה לסבול יותר מדי תקשורת איתו, לא יכולה לראות איך הוא חי, להיות בקשרים כלכליים איתו....פשוט מעדיפה להיות רחוקה. וברגע ששמתי הפרדה טוטאלית ביננו וגם שברתי את כל הקשרים הכלכליים שהיו ביננו, מאז החיים שלי הרבה יותר טובים ורגועים. ולסיכום שאלה לא קשורה- כמה היא לקחה לך על פעמיים בשבוע? נהוג לעשות הנחה לא? טוב, מקווה שיירגע ושתצליחי לשים את כל זה בצד....מה את צריכה את זה? זה מה שחסר לך בחיים??? תקלפי לך קלמנטינות בהנאה בשמש, רגל על רגל, ואל תחשבי על כלום...זהו, זה הדבר החדש, במקום ג'וינטים- קלמנטינות! אין שאכטה, יש פלח... ביי בנתיים, דורותי