לענבל
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
קצת - הרבה התאכזבתי. מבינה שקשה לקרוא אותי, אבל ציפיתי לאיזושהי תגובה/עצה וההתעלמות גרמה לי להרגיש אוויר. ואולי רק העלית ולא קראת? הרי זה לא דו שיח פנים מול פנים,שמאפשר לדעת שאת באמת "מקשיבה". מרגישה זרה - נדחפת למקום שלא שייכת אליו ושגם גורמים לי להרגיש לא רצויה. כל כך פתטי המצב הזה! ולחשוב איך כל רגע בדקתי אם ענית.... ואחרי שעשית את "היומית שלך" וענית לאחרים כאן, להבין שזה לא יגיע אליי. שכנראה לא מגיע לי בעינייך. תוהה מה את היית מרגישה לו היית במקומי והאם זה היחס שהיית מייחלת לו - בשביל עצמך.
הי אנה הסתובבתי הרבה סביב הודעתך אתמול. התחלתי לכתוב ומחקתי, שוב ושוב. לא ידעתי מה להגיד. לא היו לי מילים להביע את ההסתובבות הזו סביבך.. בסוף החלטתי להשאיר את דברייך כפי שהם. זה בעיה באינטרנט, שאין אפשרות להבדיל בין שתיקה שהיא חוסר התייחסות לבין שתיקה מתוך בחירה , שתיקה של חשיבה והחזקה בראש.. אולי גם בטיפול זה קשה למטופל להבדיל בין השתיים. ואולי, עכשיו כשאני חושבת על זה עוד קצת, אולי הייתי צריכה לכתוב לך בדיוק את זה (כבר אתמול).. ענבל
זה בדיוק מה שאני גורמת לה להרגיש... וכנראה שזה מה שעשיתי גם לך... זה בדיוק מה שגורם לי להרגיש סופניות...מקרה אבוד... חידלון!מפחיד...והכי נורא שבסוף נשארת לבד עם הכל!!! תודה על הכנות
מנהל פורום פסיכותרפיה
