מספר שאלות

לענבל שלום! אני כבר כ-שנה וחודשיים בטיפול אצל פסיכולוגית שהסיבה העיקרית היא שתעזור לי מבחינה תעסוקתית. סה"כ קיבלתי המון מהטיפול אבל הרבה פעמים העליתי בפניה שהטיפול לא פותר את הבעיות ושנותרתי עם הרבה סימני שאלה ושאני די מרגישה שזה בסופו של דבר המטרה העיקרית נכשלה. ובעקבות זה שאני לא כ"כ מוצאת את עצמי החלטתי לעשות פסק זמן ולנסוע לטייל. היא הציעה שנעשה פרידה מסודרת וטענה כי בטיפול יש גם כשלונות, מכיוון שאינני יודעת מה יהיה כשאחזור אני לא יודעת מה לעשות.אני מרגישה שעם זה לא עזר אז אני מרגישה אבודה לגמרי , אם אפרד ממנה - כניראה שלא אחזור אחכ, השאלה שלי היא מתי שמים סוף לטיפול? מצד אחד אני מרגישה סוג של מיצוי מצד שני אני צריכה אותה.ואולי סתם קשה לי להיפרד ממנה דבר שני- אני מתענינת בטיפול השאלה שלי איך אני יודעת עם אהיה טובה בזה? כי אחרי שאני מסתכלת עליה אני לא יודעת לנתח ולעשות את כל הדברים שהיא עושה. מה צריך בשביל להיות מטפל טוב?< לא בא לי לבזבז את זמני על לימודים וכאלה ואז לראות שזה לא מתאים לי ממש. ודבר אחרון יכול להיות שאחרי שנה וקצת אני שואלת- במה הטיפול עוזר? ולא מצליחה להגדיר במה הוא עוזר ואם עוזר בכלל? איך אני מרגישה זאת? כל הזמן הייתי בקונפליקט בין זה שאני צריכה אותה והיא עוזרת לי להבין לבין זה שהכל בולשיט ובמה זה עוזר סליחה על המגילה אבל נמאס לי להיות עם מיליוני סימני שאלה שירה --------------------------------------------------------------------------------

הי שירה, מה זה 'קיבלתי המון מהטיפול'? מה קיבלת? אם פנית לשם כדי להתכוונן מבחינה תעסוקתית - האם בזה אכן עסק הטיפול, בחיפושי עבודה או בחיפוש כיוון או תחום תעסוקתי? אם את מתעניינת בתחום של טיפול - אז אולי בכ"ז קיבלת כיוון. אולי יש רק פחד מלבדוק אותו? והכי חשוב, כתמיד: שוחחי על הכל יחד איתה, במקום שבו הכל קרה. בברכה, ענבל

אני יודעת שהכי חשוב זה לשוחח איתה וכן אני עושה זאת וגם אני משתפת אותה שאני "בוגדת בה" מידי פעם ופונה לפסיכולוגים אחרים ואנו מנסות לבדוק מה זה אומר לגבי הטיפול ולגבי. יש לי תקשורת מאוד פתוחה איתה וגם שלא נעים לי אני אומרת במטרה בנתקדם ונילמד מזה. הטיפול סבב סביב העניין התעסוקתי אך לפעמים גלש לנושאיםאחרים שמהם למדנו עלי ועלך התנהגותי, וכלל גם היכרות עלי- על המשפחה, יחסים עם הסובבים אותי, יחסים עם האחים וההורים , רקע מקצועי של המשפחה,דפוסים שלי,ודברים שאני אוהבת לעשות, שמושכים אותי. היו המון שיחות על העניין המקצועי אבל מה היא יכולה לעשות בשבילי ? לחפש לי עבודה? שהתחלתי את הטיפול בעצם כבר התחייבתי לעבודה של נה וזאת היתה עם תחושה מאוד קשה והיא הציעה שאקח שנה זאת של בדיקה ולתת לזה צאנס ואז אראה. לאחר שנה כזו החלטתי שאיני מעונינת להמשיך בזה והיא הציעה שבמקום להטלטל מדבר לדבר ולא ללכת ממש עם מה שאני רוצה ואוהבת כדאי לקחת פסק זמן מהכל ולראות מה עולה, בתקופת של הפסק זמן בעצם הייתי ללא מסגרת ולא הצלחתי להניע את עצמי משום דבר, וחזרתי ואמרתי לה שאני מרגישה שאני צריכה להתפשר אז מעדיפה קודם לעשות טיול בחול ולהנות. אך בעצם לאורך כל הטיפול חזרו בווריאציות שונות כן אופציות תעסוקתיות שמענינות אותי אבל משהוא מעכב אותי מהם. אני די מבולבלת כי גם אני מתענינת בטיפול ומנסה להבין מה היא עושה ואיך היא עושה את זה,(על הטיפול עצמו) וגם אני מנסה להבין מה קורה לי. אני מרגישה שאני עדיין צריכה אותה כי לא מצליחה להבין מה קורה לי ועכשיו זה הפך להיות משהוא מולה. העניין הוא שאם אני לא יודעת בוודאות מראש שאני יצליח בזה- פחד מכשילון אני מוותרת ומונעת מעצמי ללכת גם על מה שאני אוהבת. מה שקיבלתי מהטיפול זה- להכיר את עצמי , את החסים בתוך המשפחה, את המורכבות שבי, את הקשיים , את ההרגלים והדפוסים. להכיר, לזהות וניראה לי שזהו , אולי עוד דברים שאני לא יודעת להגיד כרגע. אבל לא היה שבוע שפספתי או שרציתי לוותר ואני חוץ מזה לא התחייבתי לכלום. אז זה מראה לי שבטוח קבלתי שם יותר ממה שהפסדתי. יש פחד מכישלון וגם כי אני חושבת שאני לא עושה את זה טוב כמוה. וזה ההיבט התחרותי שבי . מה את חושבת? ברור שאשתף אותה בכל זה.