ענבל

כל כך מתאים לך לצנזר את הודעותיי. השאלה היא מדוע להסתיר את זה מהבנות האחרות? מדוע לא להגיד להם שאני מצונזרת כאן ולא שסתם נעלמתי. לא חשבתי שתתמודדי עם מה שאני אומרת. כהרגלך בקודש, ברחת... עד מתי? ביקורת כלפייך תיתקל בצנזורה? כבר ציינתי את השימוש השלילי שאת עושה בסמכות שניתנה לך כאן. וזה ממש לא אתי! עמדי על שתי רגלייך והתמודדי, גם עם ביקורת. אל תחשבי שהיום יהיה כמו אתמול, כאילו כלום לא קרה, שאת יכולה לטייח סדקים ופצעים ולעבור הלאה. זה לא מה שיקרה! את צריכה לקחת אחריות!

שלום יפעת, דווקא התכוונתי לכתוב לך (הודעה יזומה..), אבל הקדמת אותי. בכל הכנות, נראה לי שכעת , כמו בפעמים קודמות, לא יכול להיות בינינו דיאלוג, עד אשר יעבור זעם (או לפחות יירגע קצת..) בינתיים מתינות לך כאן הודעות תומכות ואוהבות של אדוה, דורותי, 'אחת', וכמובן ההודעה השומרת ההיא של ניצן.. אני מקווה שהן יצליחו להרגיע במשהו את הסערה המתחוללת בתוכך ויחזקו את היכולת שלך להיות כאן. בברכה,ענבל

להעביר את הכדור אלי. לייחס את הכל ל"זעם" שלי. והיכן לקחת כאן אחריות? לבוא ולומר "אכן פגעתי בפומבי בצורה שלא הולמת"? הרי הנה את מוכיחה לי שוב את התזה - תהנערות מאחריות ויחוס הבעיה לצד השני - "זה לא קשור אלי, אלא לזעם שלה". אז זהו שלא, מבחינתי זו לא לקיחת אחריות. אני מצפה לאחריות! זה לא הזעם שלי שמדבר! אלא הרצון להאמין שיש בכם טיפת מחשבה עצמית.