לענבל

אני מתגעגעת... דורותי

אין לי לב להשאיר אותך אדומה לפני שבת... שבת שלום, דורותי. ענבל

תודה שלא השארת אותי אדומה...זה אכן יכול להוסיף סטרס... אני נורא לחוצה לקראת מחר, בא לי לא להגיע. אני מרגישה שהצלחתי קצת להתרחק בשבועיים האלו שלא נפגשנו ולהגיע מחר זה מיידית להחזיר אותה לחיי כדמות מאוד משמעותית. ואם היא תאכזב שוב? ואם כשאני ממש אצטרך אותה היא תבטל? ואם היא תפגע בי שוב? לאחרונה אני כל הזמן נזכרת בפגישה מסוימת שהבאתי לה מזכרת מברצלונה- מגנט עם הציור של פיקאסו של המשוגע. אמרתי לה שכשראיתי את זה חשבתי שזה מתאים עם המסר "מקווה שתראי גם צדדים אחרים בי..." אבל אחרי שקניתי את זה חשבתי שאולי דרך המגנט אני מנסה להכניס את הצדדים החולניים שלי לבית שלה. ואז היא אמרה שאולי זה מה שניסיתי לעשות עם המיילים ששלחתי לה באותו שבוע. הייתי מופתעת...אכן שלחתי הרבה מיילים אבל זה היה אחרי תקופת שקט יחסית ארוכה ושבוע לפני ביטול מתוכנן שלה. לפני הסיום היא אמרה משהו בנידון ואמרתי לה שהבנתי את המסר ויצאתי. כל כך נפגעתי באותה פגישה. יותר מאוחר היא שלחה לי הודעה (זה לא רק אני ששולחת...) שהיא מרגישה שהיא השאירה אותי בחרדה ובאי וודאות כי אלו דברים שגם לא כל כך ברורים לה... תודה! זה מרגיע. כתבתי לה שזה לא מרגיע בשום צורה אבל לפחות היא מבינה את הרגשתי. אחר כך שבועיים לא התראינו ולא דיברנו, אני הרגשתי נורא, הרגשתי נטושה והייתי בטוחה שלא אחזור לטיפול לעולם, ואז יום לפני הפגישה המיועדת שבכלל לא הייתי בטוחה שאבוא גיליתי שאני בהריון. בקיצור, לכל מה שקרה לא היתה שום משמעות מרגע זה והחיים האמיתיים נכנסו לבועה ופוצצו אותה. ועכשיו, כמה חודשים מאוחר יותר, אני כל הזמן חושבת על זה ועל איך שנפגעתי ואיך היא אמרה לי דבר כזה כשאני מביאה לה מזכרת מחו"ל. למה אני נתקעת על דברים ולא מצליחה לשחרר??? היא התנצלה על כך שהרגשתי ככה ואמרה שזו לא היתה כוונתה ובאותו שבוע וגם אחר כך היא היתה מדהימה ותומכת. זה נראה לי ממש לא הופר להעלות את זה עכשיו ולבוא בטענות על משפט שנאמר לפני כמה חודשים... אני שוב נכנסת ללופ הזה ונתקעת בו. אני קורבנית ומסכנה ונוטשים אותי. את מוכנה לצעוק לי "צאי מזה דורותי!!!", אולי זה יעזור? הבעיה שלא באמת קוראים לי דורותי...(אני מקווה שהגילוי הזה תפס אותך יושבת). מתנגן לי שיר בראש..."חרדות, מכל מיני סיבות, נפלו עלי, בכל מיני צורות, הביאו לי, במתנה, רעידות, וקושי נשימה, וגם, דרישת שלום חמה, מדיכאונות וקושי בשינה...אה, וקרן שמש מתוקה..." טוב, התחרפנתי...די... נחזור לתיזה...ואם לילך קוראת...זה אכן נראה לי אסון בקנה מדה לאומי לעשות תיזה פעמיים...אולי יש דרך להילחם בזה? לערער? לקשור את עצמך ערומה אל מול המשרדים שלהם??? משבוע הבא, דיאטת הפורום חוזרת, בלי נדר... דורותי

ענבל, שמת לב כמה אינטיליגנטיות הפונות הקבועות שלך??? אם אני לא טועה כולן עם תארים שניים ומעלה...(חוץ ממני שבדרך), אבל באמת זה מיוחד...לילך, יפעת, דנה, דפי...ואולי עוד בנות??? גם בלי התואר השני כולן אינטיליגנטיות...וגם כולן מתפקדות...לא מדובר בגבוליות שנמצאות חצי מזמנן באשפוזים כמו הרבה פונות קבועות במקומות אחרים... בסך הכל כולנו די מוצלחות- משפחה, עבודה, אקדמיה... אחד יותר, אחד פחות...אבל יחד עם זאת, מאוד עצובות... אבל אני חושבת שהמרקם שנוצר כאן מאוד מיוחד, ונדיר... בנות, לא לפרוש!!! מה את אומרת על זה? שמת לב לכך? ולוותיקות שאלה- האם מדובר באותן פונות קבועות לאורך שנים או שיש תחלופה? דורותי

שמת לב שכתבתי על כמה אנחנו אינטיליגנטיות הודעה אחרי שהמצאתי מילים חדשות לשיר של פרפר נחמד??? אני רק לפעמים אינטיליגנטית...

או שהיכולת להיות מטומטם, אף היא, היא חלק מהפרדוקס הויניקוטיאני, והיא מתאפשרת באופן מלא רק כשלצידה יש חוויה של אינטיליגנציה??? או- שאפשר להיות סתם מטומטם???