ענבל
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לא מתתי...ועדיין כואב לי הראש... קשה לי להיות לבד, אני כל הזמן חושבת על הטיפול ואיך אני מחכה לו, ואני מתגעגעת אליה, או אל התחושה שהיא יוצרת בי. גם אם בטיפול עצמו לא נעים כי אני בוכה ונזכרת בדברים עצובים, עדיין יש תחושה של מוכלות ענקית, שהיא רואה אותי, ואני רוצה להרגיש ככה כל הזמן. אין פסיכולוגים שאפשר להשכיר ל-24 שעות? אני מרגישה שהיום הולך להימאס לך ממני, כי שלחתי מלא הודעות, ואני חוזרת על עצמי, ואין שום דבר חדש וכלום לא מתקדם... אז הנטייה הטבעית היא להיות מעצבנת כדי להוכיח לעצמי שאני קוראת את המציאות נכון...אני אנסה להימנע מזה הפעם. תובענות זה מעצבן? כי בא לי לבקש שיר? אפשר להזמין? ורק לא את השיר של מרקו... אז אני גם "אקדיש" לך שיר... http://www.youtube.com/watch?v=Uo1CusPkiiU חשיבה מקורית תמיד היתה התחום החזק שלי... "את חייבת לחזור עוד הלילה..." טוב, שוב אני עייפה מאוד...נראה לי אני אחזור לישון...לא הלכתי היום ל"עבודה"...אין לי כוח לזוז ויש לי מלא דברים לעשות... העצלנות בשיאה בשבוע האחרון. רק לישון עוד ועוד...יותר מ-12 שעות בלילה... טוב, לילה טוב, דורותי
הי דורותי אני באמת בלי מילים הפעם... בעיקר קוראת, מקשיבה לך. אה, ושיר, כמובן... לך ולכולן. http://www.youtube.com/watch?v=YF-LuMTz1fI ענבל
איזה שיר יפה.... את יודעת לתת...אבל איפה אפשר לנשום? איפה המקום הזה? באוסטרליה... אבל שיתפתי במשהו מאוד אישי...אין לך מה להגיד על זה? לא הייתי צריכה לשתף? מה את חושבת על זה? ועל מה שעשיתי...? היית כאן, וכל כך מהר נעלמת...את כמו הגשם... כמו רגע של אושר... מתי יהיה לך זמן להיות כאן תמיד? עזבי את כל מה שקורה בחוץ...הפורום זה הדבר האמיתי... היה לי חלום הזוי, שאני מקבלת עוד 10 מטופלים חדשים, מבוגרים...וכל הלו"ז מתבלבל לי, ואני לא זוכרת מי זה מי, ואת מי פגשתי ואת מי לא והכל בלאגן אחד גדול...וצריך להזין את המגעים למחשב...ואני לא יודעת איך...הזוי... טוב, אני הולכת... להתראות, ותודה על הכל, דורותי