לפרקים א ,

הי ענבל , מבינה שהיית פה היום. מתלבטת מה להשאיר בפנים ומה להוציא בחוץ. ומרגישה שגם בהתלבטות יש סוג של התבגרות. הרבה מאוד מהזמן אנחנו עסוקים בלהפשיר אותי.בלאפשר לי לדבר בלי "לפקח" מבפנים על מה שקורה \שיוצא בחוץ.פשוט לדבר את הדברים. ובכל פעם יש לו שכלול חדש ,שלו,להבהיר את הדברים. לפעמים זה עוזר יותר ולפעמים פחות. היום הוא אמר שאני התרגלתי שאם אני מסתירה אז אוהבים אותי יותר. ושגם מנסה כל הזמן שהתאים אותי אליו. זה דיבר אלי, האמת. למה זה חייב להיות?לא יכול להיות מצב שאבוא לשם ופשוט אדבר?בלי לקפוא\להיתקע\להשאיר בפנים? היום גם שיתפתי אותו במנגנון הפנימי שלי קרבה-מרחק-ושוב קרבה. ראיתי שהוא מופתע. זה היה נראה שנמצאה לו החתיכה האבודה,או אחת מהן ,בפאזל,שלי. וגם מחשבות מעניינות שהיו לי היום איתו שהוא סתם איש פשוט,שמה האדרתי אותו בכלל.מה זה כל הפנטזיות האלה.הכל פתאום התפוצץ לי מבפנים,מולו.לא שיתפתי.אפילו אותי זה הפתיע,המחשבות האלה.מי זה בכלל האיש הזה ומה אני קשורה אליו? הרגשתי שרוצה להגן עליו מפני? ענבל מבינה את התסבוכת וגם מה קורה לי פתאום? מה זה ,התפכחות או משהו אחר? למרות שעדיין מבפנים ממש אוהבת אותו. ושגם,כרגע,מלאה ממש מבפנים. מקוה שלא יהרסו לי הכל בעבודה,מחר.קשה לי שם מאוד,לאחרונה. אדוה. נ,ב קוראת שוב שוב ורואה שבסדר,גם שיתפתי וגם לא יותר מידי.לפעמים לא מרגיש לי בנוח אחרי שאני משתפת "ממש" במה שקרה שם.

הי אדוה, את בת-ה-ליך. עוברים עלייך המון דברים רגשיים ויש משהו , שעובר מהכתיבה שלך, שרוצה להאיץ את הקצב, שרוצה כבר להבין הכל, לדעת הכל, כבר להיות אחרי, להרגיש שלמה ובטוחה.... רגע, רגע.. זה לוקח זמן, זה נבנה לאט.. הכל יגיע, הכל יהיה ברור יותר, סבלנות.. ענבל

הי ענבל, משהו בתשובתך הציף בדמעות את עיני, אולי התחושה שקראת,שהרגשת,שחשת אותי,ממש? אולי זה שאני באמת מנסה לגייס סבלנות מבפנים,וזה ממש לא פשוט? אולי המחשבה שהיתה לי על המטפל שלי,היום,והתקשרה לי,שאין גבול לסבלנות שהוא מקרין. אולי כולם ביחד? תודה ענבל, את יקרה לי מאוד. אדוה