שלום ענבל,וברוכה השבה...

שבוע עבר מאז אמרת או יותר נכון כתבת לי "די, מיקי" " די לחטט במה שכואב..." הייתי קצת בשוק... לא יגעתי איך מרגישים אחרי, איך ממשיכים אחרי. זה לא היה נעים, אבל זה כנראה היה נכון... והתאפסתי על עצמי. וביקשתי ממנו שיעזור לי לסים את הסאגה הזו (לפחות לעת עתה)ולהתקדם איכשהו למקום אחר. נראה לי שהצלחנו.בכוחות משותפים. וכאן המקום להודות לך על החלק שלך,ועל התמיכה בימים שנזקקתי לה כל כך. ועוד משהו... גם השבוע הזה שלא היית פה, והיית חסרה בהחלט, תרם גם הוא את חלקו. הצלחתי להתכנס יותר לתוך הטיפול, להתמקד יותר במה שקורה בטיפול, ןלסמוך על המטפל שלי קצת יותר... מחכה לשמוע ממך, ולדעת שאת בטוב, מיקי.

הי מיקי, אני שמחה שהצלחת להבין ולהיעזר, על אף שהמילים שלי היו לך קשות לשמיעה. טוב לשמוע שהטיפול ממשיך לעבוד ושאת והוא עובדים יחד.. זה חשוב כ"כ. תודה,ענבל