ראיון עבודה

היה לי ראיון עבודה במקום שממש רציתי וחיכיתי לזה כבר מס´ שבועות. אני מגיעה למקום, יש מלא אנשים והם כולם יפים ומוכשרים וחכמים. ניסיתי לצותת קצת למה שאלו אותם, ולא מצא חן בעיניי, היו שאלות מקצועיות קשות. ואז אני נכנסת, המראיינת נוקשה, בודקת מס´ דקות את התעודות שלי ואז מתחילה לירות שאלות בקצב. ואני נכנסתי להלם טוטאלי, את התשובות ידעתי כולם, אבל הדרך שבה התנהגתי היתה נוראית - התחלתי לגמגם קשות, לא הצלחתי לסיים משפט, התפתלתי בכסא עד שבאיזה שלב פשוט אמרתי סליחה , פשוט אני מתרגשת. והקטע הוא שלא הצלחתי להרגע עד הסוף, אמנם עניתי בסוף על השאלות, אבל ההתנהגות שלי.... כשיצאתי הלכתי לשירותים, ושם במראה ראיתי את עצמי, הייתי אדומה כולי. איזה זוועה. וכ"כ רציתי את העבודה הזו, והבאסה היא שמבחינה מקצועית ידעתי הכל.אמנם לא ניתנה לי תושבה במקום, אבל די ברור מה היא תהיה. מה אעשה עכשיו? שום מקום לא ישווה לזה.

קודם כל את לא יודעת בוודאות שעוד לא התקבלת... אולי התרגשות ניראתה בעיני המראיינת שלך כדבר חיובי- שחשוב לך ... דבר שני גם אם לא, אז זה לא סוף העולם. יהיו הצעות אחרות ואני מאמינה שקצת תתרגשי פחות... בהצלחה!

שלום יפעת, אחד הדברים שלא מוסיפים לנו בריאות נפשית ומחבלים בהשגת מטרותינו הוא נוקשות והיצמדות למטרה אחת, תוך צמצום טווח הראייה שלנו. אני מבין לחלוטין את האטרקטיביות של מקום העבודה הזה לגבייך אך ראייתו כאופציה האחת והיחידה שבלעדיה כאילו כל עולמך נחרב חיבלה, ללא ספק, בהתנהגותך בזמן הריאיון, משום שהכנסת את עצמך לאמביציה כזו שקשה מאוד להתמודד איתה בהצלחה. גם היחס שלך לכישלון שאת צופה הרסני מאוד, כאילו זה מקום העבודה היחיד עלי אדמות. זו, כמובן, רק דרך אחת להסתכל על הבעיה וההמלצה היא להרחיב את טווח האפשרויות, דבר שיגביר את הסיכוי להצליח בכל אחת מהן בנפרד. מעבר לכך, מומלץ מאוד לגשת לייעוץ מקצועי שבו תטפלי בדרישותייך הגבוהות מעצמך וכן בהתנהגותך במצבי לחץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין