עצוב לי.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
עצוב לי כי אני מרגישה שנגמר לי הכוח עצוב לי שאני מתחילה לאבד את התקווה עצוב לי להרגיש כל כך מיואשת עצוב לי להגיע למסקנה עצובה. אם באמת כמו שהוא טוען, זה לא הוא, זה לא הטיפול, זה אנחנו... אז משהו בשידוך הזה אולי לא כלכך מוצלח כמו שחשבתי. הוא ביקש ממני לחשוב על זה. ואני חוששת שאני גם הולכת לבקש ממנו לחשוב על זה,לחשוב אם זה נכון לי. בפגישות האחרונות, הזכרתי התלבטות של פרשת דרכים. כן, בטח שרציתי שהוא ירצה שאני אשאר, שהוא יבקש לפחות יאמר. אבל גם את זה אני לא מקבלת. מחר יש לנו עוד פגישה. שוקלת להכין את הצ'קים על כל מה שהיה עד עכשיו. והמחשבה הזו עושה לי עצוב מאד מאד.
הי מיקי, זה הזמן להפסיק את הלופ. היזכרי במה הביא אותך לטיפול, במה השתנה בזכות העבודה המשותפת שלכם. עזבי את העיסוק המכאיב והפוצע במה שהוא לא מספק...די. ענבל
מנהל פורום פסיכותרפיה
