מצוקה רגשית

זה לא ממש קשור לבעיה משפחתית - אבל אולי הכל קשור... גדלתי בבית עם שני הורים עצמאים בעלי עסק פרטי ובאופן יחסי חזקים נפשית. כל חיי חונכתי שאני צריכה להיות עצמאית ושאני מוכשרת מספיק בשביל לא להיות תלויה באף אחד. הדבר יצר מצד אחד עצמאות רגשית רבה ותחושת שוויוניות מלאה - שמקשה על יצירת זוגיות עם בני המין שני מצד שני קשר מאוד חזק עם ההורים בכל מה שנוגע לייעוץ מקצועי אבל ניתוק מוחלט בכל הנוגע ליעוץ בינאישי. כיום בגילך 28 אני חשה עייפות מהצורך להיות כל הזמן עצמאית וללא יכולת להתחלק עם אחרים..אני מנסה לתקן דרכי ולהפתח יותר לצד השני כי כבר יש בי את הצורך במערכת זוגית (צורך שלא היה קיים שנים רבות - החסך בקשר התמלא בקשרים חברתיים רבים אבל לא אישיים) אבל עכשיו זה קשה...אני בגיל שרבים נימצאים בו כבר במערכת זוגית. מקומות להכיר כמעט ואין וגם כשאני נמצאת בחברה בה יש אפשרויות חברתיות כניראה משהו בתת מודע עדיין מקרין ריחוק. מה עושים? למי ניתן לפנות?

שלום פזית, פנייתך מעידה על פוטנציאל טוב מאוד להגיע למודעות עצמית, אך לא תמיד אנו יכולים להגיע למודעות מספקת בכוחות עצמנו, כי אנו יכולים להיות רק מה שאנו ולעיתים אנו זקוקים לאדם מן הצד לקבלת משוב על התנהגותנו. את מתארת קונפליקט מאוד שכיח בין תלות לעצמאות, צורך חזק בשליטה ובעצמאות ופחד מתלות. קשר זוגי מחייב תלות (הדדית, כמובן) ומאחר שאת מפחדת ממנה, אני רואה כאן את שורש הבעיה. אני ממליץ לך מאוד לפנות לטיפול בגישה פסיכודינאמית (רוב המטפלים בארץ פועלים לפי גישה זו), שיאפשר לך ללבן את הנושא ואף לפתח יחסי תלות במסגרת מקצועית מוגנת עם המטפל כהתנסות ראשונית בכך שאת עדיין יכולה להישאר עצמאית, גם אם בסיטואציה מסוימת (טיפול ובהמשך קשר זוגי) את מרשה לעצמך להיות תלויה חלקית באדם אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין