לך ענבל ולכולם.

הי, ענבל אני רוצה לשאול אותך. קיימת אפשרות שהתרנגולת תדגור ותדגור ותדגור על הביצה ללא שום מגע פיזי.(אפילו לא פירורון של פירור) וייצא בסוף מהביצה אפרוח ? כך ללא שום מגע פיזי ? אני כל כך מתוסכלת. פשוט משתגעת כבר. כל כך, כל כך, כל כך רוצה שהיא תחבק אותי, תאמץ אותי חזק אליה. רוצה לשבת על הרצפה לידה, להניח ת'ראש עליה ושהיא תלטף את הראש, תשיר לי שירים לפעוטות ותספר לי סיפורי קסמים..זה הכל. את חושבת שזו בקשה כל כך גדולה ? אוףףףף כן, כמובן שהיא יודעת הכל, אני הרי אומרת לה. מבקשת ממנה בטוב,לפעמים גם קצת פחות מבטוב(כשאני מרגישה שכבר יוצאת מדעתי )מנסה כל מיני מניפולציות. לא עוזר. לפעמים אני אומרת לה שאפילו ויניקוט החזיק את ידי מטופליו וכן באלינט.ו..כלום ! נאדה! אפילו לא קמצוץ ,פירורון של פירור לא, אין שום מגע פיזי. :( כן, היא מסבירה שזה לא נכון לי, שזה יבלבל אותי ועוד כל מיני. לפעמים, אני אולי גם מרגישה שהיא פועלת נכון ?? לפעמים אני גם חושבת שבטח נורא קשה לה עם הלחץ שאני מפעילה עליה . הרי, הרבה יותר קל ופשוט לחבק, ללטף ותוך כדי לחשוב מה צריך לקנות היום בסופר ? :) אני מאוד מבולבלת, כואבת, מתוסכלת, עצובה,וגם מרגישה שהיא שומרת עלי מאוד חזק, נותנת הגנה אמיתית למרות הקושי, מרגישה גם שיכולה לסמוך עליה לגמרי. כל כך מבולבל לי.. ענבל, את מחבקת את המטופלים שלך ? מה קודם למה ? המטפל באמת מאמין בתיאוריה מסויימת ו"הולך איתה" או שהמטפל בוחר להסתתר מאחורי תיאוריה שמתאימה לו ? שעוזרת לו למשל בפוביה ממגע פיזי ? (ואולי גם וגם ?) ורוצה לשאול את כולכם. המטפלים שלכם מחבקים אתכם ? מלטפים לכם את הראש ? מחזיקים לכם את היד ? יש ביניכם מגע פיזי או שגם שלכם בורחים ממגע פיזי כמו מאש ??? אוףףף דורותי, מדובר כאן על רצון או צורך ? דפי.

הי דפי, כן, אפשר לבקוע מהביצה גם בלי מגע פיזי.. החום הוא מה שמגדל וחום אפשר להרגיש בכל מיני אופנים, לא רק קונקרטית. ענבל

בטיפול האישי שלי, מה שעזר יותר מכל הייתה הנוכחות של הפסיכולוגית. נוכחות במובן המלא של המילה, נוכחות פעילה, נוכחות מכילה, ובעיקר נוכחות מחבקת. אני אישית לא מרגישה שאני זקוקה למגע הפיזי של הפסיכולוגית שלי, לחיבוק המעודד, התומך, הסיבה היא כי אני הבנתי, כמה שזה קשה, שזו לא מטרת הטיפול, היחסים איתה... ולכן, זו לא מערכת היחסים בה את רוצה חיבוק.. בהצלחה יובל

הי דפי אצלי זה קרה פעם אחת וההרגשה עילאית והלוואי והיה שוב אבל אחרי כמה ימים של אופוריה ישנה נפילה כי הידיעה שזה לא בא מאהבה מבאסת. חנה

הי דפי, חושבת שכדאי לך לסמוך על הפסי', היא כנראה יודעת טוב מאד מה היא עושה. בעיניי, אם משאלה מעין זו שתיארת מתממשת בטיפול, מרגש ככל שיהיה לטווח קצר (ואולי נורא מציף ובלתי ניתן לעיכול?), אזי באותו רגע היא הפסיקה למלא את תפקידה כמטפלת בחייך. את התפקיד הזה חשוב לשמור, אולי הכי לשמור. לדעתי, זו אינה בריחה-ממגע-כמו-מאש כאילו היה זה מעין נדר חסר כל הגיון. ואת יודעת, ייתכן שגם היא מרגישה שהייתה רוצה לגעת ולעטוף ולחמול, לחבק חזק וקרוב ללב. אך במקביל גם יודעת שמימוש נגיעה יכול לפרק אותך. החשוב, הוא להימנע מזה בדיוק, כך נראה לי. מעבר לכך, גם אם אינה מרגישה אהבה עצומה וענקית, עדיין אפשר להשתמש בה כמי שתוכלי להסתייע בה לצמיחה. לא חייב להיות קשור. מה יוכל להפיח תחושת חום ממלא בך? להערכתי, אם מגע אליו כמהים יתממש באופן כלשהו בחוץ, אם נוכל לקבל את החלופה ואחר-כך לחזור לקליניקה ולומר - היה. מאמינה שזה ירגיש חום והרבה ממנו. (איילת השחר)