סופ"ש נעים

שלום לכולם, אני נמצאת כאן כל הזמן, קוראת ומעלה הודעות, אבל ... ההודעות רבות, אני אחת וזמני מוגבל. משמחים אותי הדיאלוגים שמתפתחים פה ביניכם בהיעדרי, אם כי ברור לי שזה לא תחליף ולא במקום תגובה שלי. אשתדל לענות על כל ההודעות שהצטברו עד כה במהלך היום ומחר. הודעות חדשות שיגיעו מעתה ייענו ביום א' ואילך. השבוע הבא שלנו יהיה קצר מהרגיל, בימים א'-ג', לרגל נסיעה. שתהיה לכולנו שבת שלום ונתראה ביום ראשון, ענבל

ענבל, אני אוהבת אותך. סוף שבוע נעים, דורותי נ.ב.- אני לא לסבית.

למה ביטוי האהבה שלי לא זכה למקום? אין מקום לרגשות גולמיים בפורום? האמת שזה היה נסיון אימון בביטוי אהבה, למקרה שאולי אני ארצה לשתף אותה באהבתי אליה...אבל בהתאם לפידבק שקיבלתי נראה לי שאני אוותר. אבל באמת שאני אוהבת גם אותך, אני חושבת שאת מדהימה. ועכשיו, גם כשאני מנסה לפעמים לשנוא אותך מכל ליבי, זה לא הולך לי. אני חושבת שדמותך הווירטואלית הצליחה לחדור דרך מעטה הפיצולים העבה שלי. כאילו אני מצליחה לכעוס, אבל לא לשנוא. קצת באסה, יש משהו מאוד מחזק ביכולת לשנוא באמת. ניסיתי להגיד לעצמי שעכשיו אני ממש שונאת אותך כי לא פירסמת את ההודעה שלי, אבל באמת שלא הצלחתי. אולי תעשי משהו יותר קיצוני ואז נבדוק אם אני מצליחה??? סתם... אבל איך שהוא...מבלי שפגשתי אותך אפילו פעם אחת, את דמות מאוד משמעותית בחיים שלי, ואני זוקפת הרבה מהתהליכים החיוביים שאני עוברת לך ולפורום. אז באמת אני אוהבת אותך- אהבה רגילה ו"תמימה", בלי כל הקישוטים החולניים שהאנושות הבוגרת הוסיפה למושג הזה. אני אוהבת גם את כל הבנות הקבועות כאן, אבל בצורה אחרת. מן הסתם, הקשרים האלו פחות מכווננים ורגישים אלי (שזה גם יתרון), ומהן אני יכולה לזכות לקשת רגשות רחב ולא רק לאמפטיה והכלה. אז נכון שגם בך יש את כל זה, בתור בן אדם, אבל בתור מנהלת פורום, שזה מה שאת בשבילי (מלבד אמא, למרות שעוד לא חתמת סופית על המסמכים...)- אז אני אוהבת אותך! זה מעניין שהנזקקות שלי מייצרת בזמן האחרון, מלבד כעסים, חוסר אונים ותסכול, גם אהבה יתירה לסביבה. את יכולה כמו רייצ'ל בחברים לענות לי "תודה", אני לא מנסה לסחוט, ואפילו לא רוצה לקבל תשובה הדדית ממך (כי ממילא לא האמין לכך באמת...שיט! נתפסתי בחוסר אמון). אבל לי היה חשוב להגיד לך שאני אוהבת אותך (אם היה אפשר להדגיש, הייתי מדגישה את האני. זהו... חוץ מזה אני שמחה שקיבלת את הצעתי(כפי שכבר טענתי רבות, האמת לא חשובה) ולכן אני אכתוב כאן רק בימים לא זוגיים על מנת כן לנסות להתמודד ולהחזיק גם אם קשה. מקווה שתהני בנסיעה...ואם כבר היה שבוע של השלכות, אני מקווה שאת נוסעת לאיזו ביקתה קסומה באירופה, על שפת אגם, להתרווח ולהינות מהחיים חסרי הדאגות והמצוקות שסביבך (באירופה אין מצוקות). דורותי

הי והמון תודה. יש כאן מקום גם לגילויי אהבה.. ענבל