שלום ענבל

רציתי ברשותך לשאול שאלה, אני בת 32 ומאחר ושכר הדירה בתל-אביב הוא מרקיע שחקים, אני נאלצת לחלוק דירה עם שותפה עד עצם היום הזה. שאלתי היא, האם זה שלא הסתדרתי עם אף שותפה עד כה (חוץ אולי מאחת) אומר משהו על אישיותי או שפשוט זה לא גיל לגור בו עם שותף שהוא אדם זר ולא בן זוג או חברה? רוב הבעיות שהיו לי מאפיינות את ה"ישראליו?ת" - התעוזה הזו לדרוש, ולחיות על חשבון האחר עם קמצנות נלוזה עד כדי מחלה. למשל' כרגע השותפה הנוכחית משתמשת במכונת הכביסה שלי אבל עושה בה אובר שימוש - ובטח יותר ממני. תאמיני לי שאם היתה צריכה לרדת למכבסה ולשלם עבור זה, היא לא היתה עושה זאת. בנוסף אני מחוברת ל"הוט" והיא גם רואה כבלים על חשבוני ולא משלמת לי שקל. הבחורה בת 30 ואת כל חייה מעבירה במיטה, עובדת כמה שעות בערבים ומלבד זאת כל היום רובצת במיטה וגם זה מפריע לי. העצלנות הזו! כמה בן אדם יכול לישון ביום? האם זה שכל הדברים הללו מפריעים לי, גם זה שהיא עצלנית וכל היום רובצת, אומר שהדברים משפיעים עלי בחוזקה? שקשה לי לעשות הפרדה? היום כבר התפוצצתי אבל לא פנים אל מול פנים אלא דרך הודעת ס.מ.ס ושפכתי שם הכל. קשה לי להתעמת פנים אל מול פנים! יש לציין שאני חשה כלפיה תחושת גועל וסלידה כי היא אנטיתזה למה שאני בכל ממד שלא יהיה. אשמח לתשובתך המלומדה, תמרה

שלום תמרה, זו שאלה טובה, האם זה פשוט לא גיל לחלוק בו דירה, או אולי קושי להסתדר ולחלוק באופן כללי. הדוגמאות שנתת שונות זו מזו – שימוש שלה בחפצים או שירותים שאת משלמת עליהם אינו דומה לקושי שלך עם התנהלותה – שמרגיזה אותך ומגעילה אותך, למרות שמדובר בחייה שלה וללא שום קשר אליך. ומה עם חברות? ובני זוג? ואנשים במקום העבודה? בכל אופן, אם זה חשוב לך ומפריע לך, תוכלי לבדוק זאת עם איש מקצוע. בברכה, ענבל