דנה יקרה !

בוקר טוב, מרגישה צורך לומר לך שאני חושבת שאת אדם מקסים ! כבר אמרתי לך..כנה,ישירה,אמיצה, מאוד שמחה שאת פה. מאוד. (יש בי קול שאומר..למה מי את-דפי שתגידי מילים כאלו "שמחה שאת פה "...קול ציני שמנסה להקטין אותי..) כנראה שהצורך עלה כיוון שקראתי מילים שנכתבו עבורך והיה לי קשה עם זה ... אבל כיף שענבל מאפשרת ולא מצנזרת .יש בזה משהו מאוד אמיתי, זורם, כן, אותנטי...ממש כפי שמתנהל בקבוצות... :) דפי.

הי דפי תודה ששמת לב,הייתי זקוקה לזה.. דנה

הי דנה, רוצה להצטרף לדפי...יש כאן המון קרבות לאחרונה... אני מראש מורידה את הכפפות ופורשת. מקווה שעבורך הפגיעה לא היתה נוקאאוט... אני זוכרת שאת דווקא שקשה לך את לא כותבת... ואת חסרה, ובטח קשה לך. ובטח הכל מתקשר לך לתחושת חוסר המוגנות, חוסר המשענת כשאין אמא...או שאני משליכה? בנוגע למה שכתבת לי על העץ שאני ממלאת בעצמי, שזו בריחה מהמציאות... לאחרונה אני מציינת הרבה שאני מעדיפה לברוח למקום מאושר...לא שמאושר לי שם או פה, אבל להיות לבד, בודדה ואדומה, גם אם זו האמת המרה, אני מעדיפה לחיות בסרט... אבל אכן זה לא מאפשר מקום לאחרים, בסרט שאני מפיקה מביימת ומשחקת בו... כמו שענבל כתבה אני משק אוטרקי... חבל שזה לא מספיק, או לא עובד...הלוואי והייתי סכיזואידית... דורותי

הי דורתי תודה על מה שכתבת. ולא,את לא משליכה. (עשיתי כמה אנטרים ,מנסה קצת לנשום...) דנה

דנה יקירתי, הייתי עדה, וחשבתי רבות, והזדהיתי. עם צד אחד, לא פחות עם צד שני. לכאב שלך, להלם, לעלבון, יש תוקף בלבי. מאד. וחשבתי על רגשות האשמה הכבדים הלא הוגנים הללו... קראתי, והרהרתי, ולבסוף מלמלתי לי בלבי: "אתה יודע, ילד של דנה, אמא מחבקת אותך ועוטפת אותך, ואתה נמצא במקום מוגן, בטוח ומצמיח." היו רגעים בהם יכולתי לחוות מקריאה כאן כאילו הייתי שרויה (על חלקיי, בחיבור לעולמי הפנימי וההיסטוריה האישית) במערכון קצת כזה, על ההיפוכים שבו, בעיקר חלקו השני (אמנם אין לי טלוויזיה אבל הוא מוכר בכ"ז...) - http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season7-favorite/Article-7d8a49e28744821006.htm יש לי המון דברים לומר, אבל... שלך ואיתך (דואגת לך) א.ה.

הי לך את יודעת,חשבתי עליך הרבה השבוע. ואפילו שלא היית כאן באופן פיזי מילאת את תפקידך נאמנה. אכשהו שיחה דימיונית אתך,עזרה לי מאוד. וכמובן שהדברים שבאמת כתבת היו אפילו מוצלחים יותר. והמערכון,ממש גדול,ומתאים בול. ואם תרגישי שמתאים,אשמח לשמוע את כל מה שיש לך להגיד (גם דברים פחות נחמדים,ואפשר גם למטה בעמוד). בכל מקרה תודה על האכפתיות והדאגה, זה לא מובן מאיליו בכלל, דנה