התחלה חדשה

הי ענבל, היום הייתי אמורה להיפגש עם א' שלי, אבל עברנו לפעם בשבוע, אז תאלצי לספוג כמה מחוויות יום שני :-) (מסכימה?) היום התחלתי משהו חדש! :-) התחלתי לימודים שוב, תואר שני שני.. כשרק הגעת לפה התייעצתי בך לגבי אם זה מתאים לי, ואני חושבת שאמרת שזה לא :-) ואולי צדקת, אבל בכל זאת הלכתי על זה. אז היום היה היום הראשון ואני חייבת להודות שנורא-נורא התרגשתי! אחרי 7 שנות לימוד במוסד אחד, פתאום מצאתי את עצמי במוסד חדש ואחר לגמרי.. שוב ללכת לאיבוד במסדרונות, לשאול אנשים איך מגיעים לכיתה, לא לזהות אף אחד (ובכל זאת לחפש כל הזמן ולהתגעגע לחברים ומנטורים ישנים).. ועם חוש הכיוון ההפוך שלי :-) כל עצירה בדרך, לסנדביץ' או לשירותים, משכיחה ממני את הכיוון ממנו באתי- מה שגורם לי לחזור על עקביי :-) לא קל.. אבל היה לי כל כך כיף ומרגש!!! אולי אני פשוט לא אוהבת לעבוד- היה לי נפלא להיות אדון לזמן שלי, לעשות דברים שהם בשבילי, לא להרגיש שאני גונבת משהו אם אני לוקחת לי הפסקה ארוכה יותר! ומעבר לזה- היה לי כל כך מעניין!! ממש נדלקתי מבפנים. וכל כמה זמן הצצתי החוצה ואמרתי לעצמי "אחחח... כמה יפה בחוץ!" והצצתי מבחוץ פנימה (בדמיון), לתוך הכיתה, וראיתי את עצמי יושבת בה ומקשיבה וחשבתי לעצמי "ייאאא... !" ונורא התרגשתי. באמת היה לי כיף ומרגש נורא! הכל חדש לי- הנושאים חדשים, המרצים חדשים, החברים לכיתה חדשים.. הכל חדש! זה נורא מרגש! והכל נעשה חד יותר.. הלכתי במסדרונות ובגינות שבחוץ, והכל היה חד.. הסתכלתי על אנשים, וכאילו הצלחתי לראות אותם יותר טוב- את העור שלהם, ואת הברק בעיניים, ואת האופן בו השיער מונח עליהם, או זז קצת ברוח. וכל כך הצטערתי שאין לי שם כיתה קבועה או סביבה חברתית חמימה, אבל במקביל- היה לי כל כך כיף להסתכל מן הצד. ופתאום, בין כמה בנות שישבו ואכלו בחוץ, ראיתי שיח קטן ונורא יפה! עם פרחים צהובים גדולים, צהוב-בננה, כמו קונוסים שנשפכים כלפי מטה.. והייתה עדינות כל כך גדולה בצמח הזה, אצילות כזו.. יופי חבוי ונוגע ללב.. איך הן הצליחו להשאר אדישות לנוכחות השקטה והעדינה הזאת? לא יודעת, הכל היה כל כך יפה היום.. הרגשתי שאני רוצה לעבור לעיר הזאת, ולהיות סטודנטית פול-טיים, ולהיות הרבה באוניברסיטה הזאת. נסעתי הביתה כשהחלה השקיעה, והכל נצבע בצבעי בין-ערביים.. והרוח.. אחחח.. בא לי לחבק מישהו! :-) לילך

הי לילך איזה תיאור מרגש ויפה. גם אני בתחושה שאני פשוט לא אוהבת לעבוד. אוהבת להיות אדון לעצמי. עדיין לא מצאתי את עצמי, אני עובדת אבל ממש רע לי,לא מצליחה להתרכז ,לא נעים לי,לא מעניין לי. לא רוצה. מחפשת משהו אחר אבל זה מרגיש די דומה. (נשמע שאת רק לומדת, בלי לעבוד, האם הבנתי נכון ?) גם בעקבות עצתה של ענבל פה, החלטתי להיפגש עם המטפלת נתחיל בפעם בשבועיים וכנראה אאלץ לעבור לפעם בחודש. המטרה לנסות להבין את זה,לבדוק למה הכל לא טוב לי. קשה להמשיך ככה.... צפויות לך כמה שנים שם באוניברסיטה, איזה יופי להתחיל עם תחושה טובה כזו. תזכירי אותה לעצמך בימים שצריך.... :-) בהצלחה !! (מקווה שלא הרסתי) בשמחות.. דפנה דפנה

הי דפנה, האמת שחשבתי עלייך כשכתבתי... אני מאוד מקווה בשבילך שתגיע הקלה, שתצליחי למצוא פינה שעושה לך טוב וממלאת אותך חשק ליום נוסף בדיוק כזה (ועוד אחד בדיוק כמוהו!) ועוד ועוד... לא יכולה לומר שזה מוכר לי :-) אבל אני מאחלת לך כזה מכל הלב. הופתעתי כמה היה לי טוב, ולא נבהלת ממילות האזהרה בסוף :-9 את צודקת, גם אני חשבתי על ימי השגרה קצת אחרי שנמלאתי אושר לא ברור.. ולא, לצערי אני עובדת די הרבה והנסיעות ארוכות ומתישות.. נראה מה יהיה. טוב לראות אותך! ומאוד מאוד שמחה שלא ויתרת על מפגשים מיטיבים בשבילך! לילך

מה בדיוק את לומדת? באוניברסיטה הפתוחה? שהרי באוניברסיטאות הרגילות לא התחילה שנת הלימודים.

אם זה בסדר אני מעדיפה להשאיר את הפרטים לעצמי :-) האוניברסיטאות השנה נחלקו; חלק התחילו השבוע וחלק בשבוע הבא. האו"פ דווקא מתחילה בשבוע הבא. לילך

הי לילך, מזל טוב, בהצלחה! אני זוכרת נכון? איזשהו מקצוע טיפולי?.. אם אני זוכרת נכון, לא אמרתי שזה לא מתאים, אלא שזה עלול להיות לך קשה. אם אני זוכרת נכון, גם את הרגשת כך בעצמך והתלבטת.. ואולי זה עוד יהיה קשה.. אבל עכשיו זה מבטיח ומעניין ומרגש - אז תיהני מהרגע, כיף לשמוע אותך ככה! ענבל

איך זכרת? :-) זכרת יותר ממני... את צודקת, אמרת שיהיה לי קשה.. וכנראה שבאמת יהיה לי קשה. אני לא בהארד-קור טיפולי, כי זה באמת גדול עליי, אבל גם נגיעות קלות ברגשות הן מאוד עוצמתיות בשבילי. יש רגעים שאני לא מצליחה להרגיע את עצמי.. בא לי לרוץ קדימה בכל הכוח.. מדמיינת גלגל רב-זיזים של טרקטורון מסתובב קדימה מהר. מרגישה רעב גדול ל"עוד!" איזה רעבתן עם עיניים גדולות קופץ לי מהבטן לחזה ולראש ואומר "עוד עוד עוד עוד!", מעלה-מטה-מעלה-מטה, והעיניים נפתחות לו עוד :-) לא מפסיקה לחפש ברשת תחומי מחקר מעניינים... קצת מבהילה הרעבתנות הזו.. מה חסכתי מעצמי קודם? האם אני יכולה לעמוד בה? האם אני מסוגלת לממש אותה? (ומה יקרה כשיעבור לי?) כבר ביום שני היה לי קורס ממש מעניין ומיד החלטתי להחליף קורס אחר בקורס נוסף של המרצה הזה, ואז נסוגתי והחלטתי להקל עליו, על המרצה.. לא להיות כל כך נוכחת. לא להימאס ולהיות שם בסביבה כל הזמן. כן :-).. הולך להיות קשה קצת :-).. אתלה קצת על "כיף לשמוע אותך ככה" :-) (כיף) תודה! באמת.. לילך