החורף בא?

ענבל יקרה, אני מקדישה לך שיר זה ביום הראשון של השבוע. מכאבי הפרטי אליך. מקווה שתקראי. החורף בא את כל שנותי זכרתי, כשירד הגשם הראשון, שנים שלא היה לי מעיל, שנים שלא היה לי תנור, שנים עלובות. קיץ וחורף, יורה ומלקוש בעתו, גלגל המזלות גורם לי תדהמה, לפני שנתיים, אני זוכרת, היתה סופה איומה, חשבתי שלא אחיה עד סוף החורף. הגשם מרכך את העלים זוחל מן הגגות מחשיך עיר על יושביה. פתאום משך אותי לבי בעבותות חמלה. מי כמוני יודע מה גדול סבלם של אנשים. מוזר, איך לא השגחתי בם עד כה האם אני נפרדת?

ואכן שיר הקרפודים הוא אחד היפים שנכתבו. מדוע לא קראת? מדוע אף אחת לא קראה? מאפשרת תיקון בכותרת המאדימה מבושה, "תשוקה מעוותת לסבול". :)

דליה רביקוביץ. שניהם. איך אפשר לשכוח? בלהט הרגש והתשוקה..

הי יפעת לפעמים, כשהשירים מדוייקים, קשה למצוא מילים מדוייקות לתגובה.. קראתי. התרגשתי. ננגעתי. היא כתבה יפה, דליה רביקוביץ, אבל כמעט תמיד פסימי. פעם היא אמרה שרק בדיכאון היא לא שונאת אף אחד אחר, כי היא כ"כ שונאת בו את עצמה.. אני מקווה עבורך, יפעת, שתוכלי לחוש חמלה והזדהות עם אחרים לא רק בעת כאב, לא רק בעת פרידה (כמו בשיר), אלא גם בטוב. ותודה שהקדשת, ענבל