"תשוקה מעוותת לסבול"

ענבל, בנות יקרות, כל אלו שהגיבו אלי, הייתן לי מאוד מדוייקות בתגובתכן, ואני שמחה בחמלה ובאהבה המיוחדת שיש בכן. אני מקדישה לכן שיר, שיר שדליה רביקוביץ הקדישה ללאה גולדברג, שתי משוררות שהיתה בהן "תשוקה מעוותת לסבול". אם מישהי מעוניינת בקונטקסט שלו, אשמח לשתף אותה. להלן: הקרפודים ה?ש???מ?י?ם ה?ם ש?ו?ב מ?צו?ל?ת כ?ו?כ?ב?ים ו?ה?ל??י?ל?ה ה?ז??ה נ?ק?ל ל?ז?הו?ת כ??מ??ה ג??דו?ל הו?א י?גו?ן ה?ד?ו?רו?ת. ב??ב?ר?כ?ה ק?ט?נ??ה, ב??תו?ך? ק?ה?ל ק?ר?פ?ו?ד?ים י?ש??נ?ה? ש?ו?ש??נ??ה צ?ה?ב??ה נ?ס?ת??ר?ת. ר?ק ב??ש??ל א?מ?ץ ל?ב??ה? ה?מ??פ?ל?א א?ינ?ה? מ?ח?פ??ש??ת ב??ר?כ?ה א?ח?ר?ת. הלילה הזה נקל להבין מיהו האיש האונס נשים ואוטם את פיהן בכף ידו. השמיים הם שוב מצולת כוכבים ופסי הזהב חורשים על פניה. במקום פרומתאוס, אסור על הסלע זה שמונה שנים דיג יווני. בתמוז הרוחות משיבות את נפשו אך בחורף עורו מתבקע מקור, במשך שמונה שנים שעברו הקריח ראשו כחלקת הסלע. אני רואה את עיניו הטרוטות ומרוב תמהון אני צועקת. והכוכבים רותחים במצולה והלילה גם הם ישמיעו קולם. כמו שושנה צהובה נפלאה רבים לא ישיגו בר?כה אחרת. הקרפודים הם עיורים מלראות את חרדת לבנו האיומה. נ.ב הקדשתי לכן את השיר מדם ליבי. וחשבתי עליכן הרבה. יש ביניכן כאלה שתפרשנה את פעולותי אלו בהווה כמעשה נבלה, כמעשה ציני, אבל באמת שניסיתי לתקן. ובאמת שנשבר בי שבר, וכל אחת בתורה ניסתה לאחות, לסייד את קירות ליבי בצבע וחומר.

הי יפעת, שיר יפיפה, ואכן הוא מבטא היטב את תפיסת עולמך, שושנה בתוך בריכת קרפודים. אני אשמח לשמוע על הקונטקסט בו השיר נכתב. אבל בגלל שאני בדיכאון תהומי, אני מרשה לעצמי רק לרגע לחטוא באופטימיות ורדרדה... אולי רק בעיני השושנה, ובעיני הכותבת עליה, בריכת הקרפודים היא מקום מגעיל ודוחה להיות בו, אולי הקרפודים, על אף חוסר רגישותם לחרדות שלנו ולחולשות שלנו, יש בהם גם צדדים טובים. אולי גם להם יש חרדות, אולי גם הם שונאים את עצמם כמו שאחרים שונאים אותם. אולי גם הם נאנסו ויד חסמה את פיהן. ואם זו היתה בריכת ברבורים, ולא בריכת קרפודים, הרי עדיין השושנה היתה מרגישה בודדה ושונה. נכתב שהשושנה אמיצה, אכן צריך אומץ כדי לשרוד בעולם שלנו, אבל אולי אפשר לאזור עוד קצת אומץ, כדי להאמין, להשתנות, לאהוב, להשתלב...אחרת החיים הם באמת מסריחים בתוך בריכת קרפודים. ואני יודעת שאת שולטת היטב בתיאוריות הכוח והשיח, ואכן תפיסת העולם שאני מציגה תואמת להן. האמיני כי העולם נפלא וכך לא תשימי לב לכל העוולות שנגרמות לך בדרך... אבל שני דברים- 1. צריך להפריד את התיאוריות מהמציאות, שכן הן תיאוריות בלבד. 2. התיאוריות הללו נכתבו על ידי אנשים אומללים שבחרו באופציה של לסבול בשביל האמת שלהם. אני כבר בחרתי מזמן, באושר (זה לא נשמע אמין כרגע) על פני האמת. למי חשוב מה נכון באמת, והרי אין אמת אובייקטיבית וכו' וכו'. קראת את הספר "עולם חדש מופלא" של האקסלי? הוא מדבר בדיוק על הדילמה הזאת (כמובן שהוא מקצין אותה ומציג את בוחרי האושר כעיוורים לחלוטין)...אבל אולי אפשר גם אושר וגם אמת? לא יודעת... טוב, עכשיו אני מפחדת שתספרי לי את הקונטקסט וכל מה שכתבתי ישמע דבילי לחלוטין (ואולי הוא כבר נשמע? אני מודה ומתוודה- אני קרפודה!) דורותי

אין בליבי ספק, שאכן קלעת בול. הרבה קרפודים יש מסביב ומהם צריך להיזהר. לבחור באופטימיות? אחשוב על זה ואחזור אלייך כי דברייך דורשים מחשבה מעמיקה. להרגשתי, כאחת שאמונה על זיהוי הקרפודים, את לא אחת מהם. :)