.

...גם אני שואלת, חוששת, מפחדת, מאוד. ..וגם מאוד רוצה... יש לי כאן מקום ??? דפי.

הי דפי, מוזמנת. ממה החשש? ענבל

...וואוו, איזה בלאק אאוט .פתאום לא מצליחה לראות, לחשוב, להרגיש..כלום. -ריק- מהתחלה, טוב ? ממה החשש ? א. להפגע. בעבר נפגעתי כאן מאוד. מאמינה שלא היתה כוונה לפגוע בי, אך נפגעתי. ב. להרגיש דחויה. ג. להרגיש בלגן כל כך חזק בלב לגבי הבנות כאן.. אני קוראת באופן שוטף את ההתכתבות כאן, מתרגשת, מתפעמת מהשיתוף על המתרחש בחדר ההוא, מהשתפכות הנפש, מהתובנות העולות פה, גם מקנאה קצת..לא, מקנאה הרבה..במי ? באחרות. על מה? על ההרגשה שלאחרות יש מקום, שהאחרות אהובות,מקבלים אותן כפי שהן...מקבלים אותן ואוהבים אותן סתם על היותם בפורום. לי אין מקום..יודעת שזו הרגשה סוביקטיבית שלי שמשוחזרת כאן ושייכת לעבר הרחוק.. הידיעה הזו לא ממש עוזרת ..ההרגשה מאוד קשה. הרגשתי שאני מנסה להשתלב בפורום . באמת מנסה ולא מצליחה להשתלב אז הנחתי לזה ואמרתי לעצמי:"תעזבי, מה את צריכה את הכאב הזה ??" ...גם עכשיו ,תוך כדי כתיבה, אני שוב שואלת את עצמי את השאלה הזו..וכבר יודעת/חוששת שמחר אצטער ואתחרט שחזרתי.. רוצה כבר לשים אפוד מגן בכדי למנוע את הכאב שסביר מאוד שיגיע.. :( לא יודעת אם הצלחתי להיות ברורה..