אלו מילים

שלך יוכלו לעודד אותי ברגעים אלו, של משבר אמיתי? ויש לי סיבה! יש לי סיבה לכאוב עכשיו! נגרמה לי פגיעה חזקה! מאוד! ואני לא מסוגלת להכיל אותה! הייתי היום בפגישה אבל לא הייתי בה! לא הייתי בעולם! הכאב הזה המית אותי, שלח אותי למקומות אחרים. לא יכולתי להקשיב לה. החזרתי את כל מה שנתנה לי. לא רוצה קשר עם בני אדם! לא רוצה אף אחד בחיים שלי! לא רוצה! זה כבר יותר מבחילה. זה מוות! מוות בכל מגע! מוות של הגוף! של הנפש! מוות של כל האיברים! לא רוצה להיות! לא להרגיש! אף מילה לא תעזור לי כאן! אין גאולה, אין נחמה! ובאמת שצמצמתי מגעים! הייתי אני עצמי והעבודה. אך גם שם פגעו בי! ושהשמעתי את קולי, עלבו בי, הקטינו אותי. אסור לי להשמיע קול! אמרתי לה שאסור לי! איפה יש הגנה? אני לא מותאמת לעולם הזה, אני שם, בפעם. לא צמחתי, לא גדלתי! אין לי שום משאלה להיות, להיות- עם, לקשר. הטעות הכי גדולה היתה ליצור קשר. קשר ממית, הורס, מצמית. מה תגידי לי? תזרקי לי משפט אחד ואז מה? זה יעודד? לא! שום דבר שתגידי לא יעודד. אני הרוסה! שבורה! איך אוספים את הרסיסים? ולא, אל תזכירי לי שהיו "ימים טובים". אין מה שינחם אותי! זה גדול עלי, תלבושת לא לי!

שלום יפעת, כואב לשמוע על הפגיעה האיומה וכל מה שעברת בעקבותיה.. אני לא יודעת אם אצליח לעודד, אם מילותיי יוכלו. אנסה.. אני רוצה לומר (שוב) שהכאב שלך, שהובע כאן בעוצמה, הוא רגש. רגש פירושו חיים, בניגוד לכינוי שבחרת לך בהודעתך זו. חבל שהדרך היחידה אולי להרגיש היא דרך כאב או זעם. חבל שאין יותר רגשות של חמלה, אהבה, אושר. הלוואי שיהיו. אכן, קשר עם אנשים פוגע ופוצע לעיתים. יש הרבה אכזבות, הרבה פגיעות. אבל גם יכולים להיות חיבור וקירבה. אני רואה את מה שקורה כאן בפורום - שומעת את דנה, סשה, דורותי, אדווה - מזמינות אותך לדיאלוג איתן. לקשר. אולי שווה לנסות. יפעת, את נוגעת בכאבך. היכולת שלך לגעת דרך מילים - גם בכאב, שמקרב אלייך , גם בכעס שמרחיק ממך - היא יכולת חיונית לתקשורת בין אישית. אני מקווה שתשתמשי בה בתבונה וברגישות כדי ליצור קשרים והתקשרויות חיוביים יותר. ענבל

יפעת עסוקה מאוד היום אבל מזמינה לדבר. אולי בערב כשאתפנה ,אשמח לפגוש אותך. רוצה? אדוה