לדורותי

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

04/10/2010 | 21:34 | מאת: יפעת

למה שארצה לפגוע בך? על אף דברייך המחממים והכנים, ארצה רק לומר לך שאני פגועה ומיואשת מחברתם של בני אדם. אם דובר פה על בחילה, אני כבר הקאתי היום, כי לא יכולתי יותר לשאת את הפגיעה. אגרוף בבטן וכאב שלא ניתן להכילו. גיליתי שכל אינטרקציה שלי עם העולם היא מכאיבה, קשה, מרסקת ולאט לאט אני פורשת מחיים אלו שקשורים במגע עם אחרים. אני מיואשת ודווקא שמשהו בי התעודד, קיבלתי עוד אגרוף, עוד בגידה.

05/10/2010 | 14:51 | מאת: דורותי

ליפעת, את כל הקלישאות על כמה אנחנו כבני אדם זקוקים לקשר, ולכן הוא גם יכול להיות כל כך מפחיד ופוצע, את כבר יודעת... נשמע שמשהו באמת באינטראקציה שלך עם העולם פגום, לא תקין, לא יודעת איך לקרוא לזה. ואכן את נפגעת שוב ושוב. את נשמעת כל כך מוצפת שבאמת שום משפט או אפילו ספר לא יוכלו להרגיע אותך, ובני אדם- האויב הכי גדול שלך, לא יוכלו להרגיע אותך כרגע. זה לא שאני מקבלת אחוזים ממכירת תרופות, אבל למה לא לקחת משהו שקצת ירגיע, שקצת יעמעם את עוצמת הפגיעה, שקצת יטשטש את הכאב. אולי רק ככה יהיה אפשר להתחיל באמת לעבוד על דברים. כך אני מרגישה לגבי, שכשאני נסערת, הכל זה טחינת מים, וכשאני "רגועה", אפשר להסתכל על דברים, לבחון אותם ולראות איך פועלים לשינוי, והרי זוהי מטרת הטיפול. אולי תחרגי ממנהגך, שגם שומר עלייך אבל אולי גם מרחיק ממך, ותספרי לנו מה קרה? מי פגע? את יכולה גם להוסיף שם וכתובת ונדאג שישרפו לו את האוטו או משהו... תהיי איתנו רכה, תשתפי, שתוכל להיווצר דמות יותר שלמה של "יפעת" מעבר לכעסים והאכזבות מהעולם.לא כל שיתוף הוא "התפשטות", ואני אישית אשמח לשמוע מה קרה וגם מה קורה בחייך ובטיפול שלך. ולשאלתך- למה אני חושבת שתרצי לפגוע בי? כי הרבה פעמים את פוגעת בלי להתכוון, בלי להבין אולי. הרבה פעמים את מפרשת מחוות של קרבה כהתנשאות, חולשה כפתטיות, קשר עם המטפלת כהתאהבות מגוכחת בה, הרבה פעמים את לא מכבדת את המקום השונה שכולנו נמצאות בו ושופטת. וכשאת פוגעת, זה פוגע, יש לך יכולת לכוון חצים למקומות הכי רגישים וכואבים, באמת אפילו מבלי להתכוון לכך...ובגלל זה מגיעה ההתנצלות המהירה (אני חושבת). אבל יש בך גם המון מעבר, וחבל שנתעלם מזה בשל מסך התוקפנות. אני חושבת שאם לפני כל הודעה שאת כותבת פה תגידי לעצמך כמה משפטים בראש כמו "כולנו באותו צד, אף אחד לא מנסה לפגוע בי" , "אני צריכה לכתוב על עצמי ולא על אחרות" וכו', יהיה לכולנו יותר נעים... בכל מקרה, אני ממש מצטערת לשמוע שנפגעת שוב, שאת מצמצמת קשרים עם העולם, שרע לך. נשמע שהגעת לתחתית שעוד לא היית בה. בסרט על התאבדות מדברים על התאבדות כתוצאה מבעיה בלתי פתירה, אני ממש לא חושבת שזה מצבך.גם לי היתה תקופה שנסוגתי מהעולם, והחזרה אליו, למקום שונה מזה שיצאתי ממנו, עשתה לי ממש טוב. מקווה שתרגישי יותר טוב, דורותי

06/10/2010 | 01:50 | מאת: יפעת

תגובתך אלי. באמת תודה. למען האמת, קראתי ובכיתי. אולי באמת הכל חלקי אצלי. מרגישה שתשובתי אלייך צריכה להיות מושקעת כי בהחלט מגיע לך. נדמה שהיחסים עם האחר הם הרבה יותר מורכבים, מעבר לכעס הבלתי נלאה שלי. אני לא יודעת אם אוכל לספר במה דברים אמורים, כי זה יחשוף אותי כאן אבל באמת שנעשה לי עוול. אני חדרתי עם המצוקה שלי ליום יום של המטפלת ואני מפחדת שהיא תעזוב אותי. מזמן רציתי להגיד לך שאני מקנאה ביכולת שלך להיות כל כך כנה עם הכאב והצורך ולחשוף כאן את החולשה על כל עירומה. זה מאוד אנושי.

מנהל פורום פסיכותרפיה