קרבה ופתיחות

ענבל שלום, אני נמצאת בטיפול עם עליות ומורדות ולרוב עם קשר חם,מקדם ומצמיח,כשצרכיי נענים ע"י המטפלת כמו הגדלת משך המפגש ותכתובת במייל בין הפגישות. אני תוהה מדוע קל לי יותר להיחשף ולהיפתח דרך הכתיבה במייל, מה שלאחרונה לא ממש קורה במפגש פנים מול פנים. המטפלת שלי טוענת ומקווה שנצליח להגיע לאותה רמת פתיחות גם בדו שיח ביננו במפגש השבועי, פנים מול פנים. מדוע כה חשוב להיפתח ולדבר על הכל ומדוע היא מצפה ממני להיות כה חושפנית. ברור לי שאני אמורה לפתוח את זה בטיפול, אך כל דיבור על סוגייה זו רק מלחיץ ואוטם אותי. אנא עזרתך בנידון.

הי אור, יש הרבה אנשים שהכתיבה , ללא הצורך להתמודד (שלא לומר להתעמת) ישירות עם תגובות הזולת, מאפשרת להם יתר פתיחות. הבעיה היא, שנשמע שאצלך ה'דיבור' דרך מיילים אינו מגשר בין הפגישות, אלא מתחיל להחליף אותן.. אולי כדאי לוותר על זה כדי לאפשר תקשורת ישירה ובין-אישית יותר? בברכה, ענבל

הי ענבל, אני בהחלט מבינה את תשובתך ונוטה להסכים איתה, גם עם מדובר על חשבון אי יצירת קשר בין המפגשים, מה שלחלוטין לא פשוט לי. ובכל זאת אני חוזרת לשאלתי מדוע חשובה הפתיחות והקרבה גם ברמת חושפנות כה גבוהה בטיפול ולא ניתן להסתפק בדו שיח על השוטף והיומיומי שלא מצריך חשיפה כה מוחלטת,. לפעמים זה מרגיש לי כמו להתפשט לפניה ואני לא מסוגלת לעשות כן. אני לא מסוגלת לעשות את ההבחנה בין ההתקרבות וההרגשה ממש כאילו אני עירומה ולדעת שבתם הפגישה ייכנס מטופל אחר לחדר והיא כבר תהיה כולה שלו. לפעמים זה מרגיש לי כמו סוג של משחק והעמדת פנים מצידה. טוב, התחלתי לכתוב ועושה רושם שחשפתי יותר משאלתי ההתחלתית שכן חשוב לי לקבל עליה תשובה לא מהמטפלת האישית שלי. שוב תודה! אור