לענבל ולכל מי שמעוניין...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לכולם, במסגרת לימודי אני כותבת עבודה בנושא החשיפה העצמית של המטפל בטיפול. הנושא מעניין אותי מאד מתוך ניסיוני האישי כמטופלת, אבל אני חוששת שזהו נושא שחוק מידי. אשמח לקבל כיווני חשיבה אפשריים בנושא זה, גם מתוך הניסיון של המטופלים בפורום. ייתכן שמתוך השיתוף האישי אוכל להגיע לכיוון ייחודי שלא חשבתי עליו. תודה רבה!
קראי את פוקו או או דרידה על "הסתר הפנים" המתקיים בפסיכואנליזה. זה נושא מעניין! המטפל הפסיכואנליטי הנעדר (בלתי מתערב, מרוחק) והנוכח בעת ובעונה אחת, והשומר על שתיקה במהלך הטיפול, הריהו האב, השליט, האלוהים. עכשיו את מבינה את תגובת חלק מהבנות כאן? נ.ב חשבי על הסתר הפנים האינטרנטי/פורומי (למשל של ענבל הנוכחת- נעדרת)
הצלחת להבין את דרידה??? את כנראה באמת מאוד חכמה...אני לא הבנתי מילה. לגבי המטפל כאב- זה נכון בחלק מהטיפולים...בעיקר הקלאסיים, אבל מה עם המטפל כאם? יש פרק מעניין בספר "אמהות" בעריכת אמיליה פרוני, על דמות המטפל הגבר כאימהית... אני חושבת שאפשר לעשות הבדלה בין חשיפת המטפל מיוזמתו שלו לבין מתן תשובות על שאלות המטופל, למרות שגם זה שחוק... אני מכירה מישהי שמנסה לכתוב עכשיו על שבירת הגבולות והסטינג הטיפולי על ידי המטפל, זה נושא רחב שאפשר לצמצם אותו לחשיפה עצמית. וגם אפשר להפריד בין חשיפה עובדתית, פרטים על חיי המטפל, לבין חשיפה רגשית, של מה הוא מרגיש כלפי המטופל וכלפי מה שקורה בטיפול... מיטשל בספר "התייחסותיות" כותב על זה הרבה. מתוך נסיוני כמטופלת- יש חשיפות שמאוד עוזרות ויש כאלו שפוגעות ולא מרגישות מותאמות, השאלה איך בתור מטפל ניתן למנוע את זה...
שלום משתתפת נושא מעניין בחרת לך למחקר.. אני בטוחה שיגיעו רעיונות , וכבר אני רואה שמתחילות לזרום הצעות.. מדוע את חושבת שהנושא שחוק? ומהי חווייתך כמטופלת בעניין זה? מאיזה מקום את מגיעה למחקר הזה, עם איזו עמדה? נוכחת , ענבל
יפעת, ענבל, דורותי ואדווה, תודה על תגובותיכן, הן בהחלט סייעו!
מנהל פורום פסיכותרפיה
