לדורותי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי סיימתי לקשט את הסוכה ועכשיו מתפנה לכתוב כמה מילים היום בשעת הטיפול שלי סיפרתי לה קצת עליך סיפרתי שאני מאוד אוהבת לקרוא ולצחוק אותך וגם .סיפרתי שהמטפלת שלך נתנה לך לו"ז לסיום הטיפול וכשקראחי על כך ממש התקווצתי מפחד שמא גם לי זה יקרה כמובן שהיא הבטיחה לי שעד הפנסיה אנחנו ביחד וזה עוד כמה שנים טובות. בתחושה שלי היא מאוד כעסה על המטפלת שלך אני חושבת שאם זה היה קורה לי הייתי מסיימת את הטיפןל באותו רגע שהלו"ז הוזכר טוב אני מקווה שלא הכנסתי אותך למצב רוח ירוד אז חג שמח חג שמח לעינבל ולכל המכותבים חנה
הי חנה, איזה כיף זה סוכה מקושטת, באמת חג נחמד סוכות... לגבי הלו"ז שקיבלתי- צריך לזכור שאני מטופלת בתחנה ציבורית שהטיפול בה מוגבל לשנה ואני כבר מטופלת שנתיים. אחרי שהיא הבינה שאני רציתי עוד שנה מנובמבר היא דיברה עם הממונים, ואמרה שזה התקבל, ואני אקבל עוד שנה ולא חצי שנה או שמונה חודשים. אז מבחינה אובייקטיבית יש הקלה..אפשר לשכוח מכל הסיפור עד עוד תשעה חודשים ואז לסבול עוד שלושה... באופן כללי יותר, אני מרגישה שמיציתי עד תום את רגש הכעס. כבר אין לי כוח לכעוס. אני מנסה להבין דברים ולפתור אותם ואני מרגישה שאותי כעס סתם תוקע. ובמקרים מסוימים כן אפשר לבחור אם לכעוס או לא, וגם כמה... וחוץ מזה, המטפלת שלי צעירה, ועד הפנסיה משמעו עוד 30 שנה טיפול!!! אני ממש לא רוצה את זה. אני רוצה לסיים את הטיפול, לסגור את כל העניינים הלא מעובדים, ולהמשיך הלאה, בחיים שמחוץ לטיפול, הם הרבה יותר נחמדים... כמובן שאני יכולה לעשות את זה כי הטראומות שעברתי הן לא כל כך ראשוניות ויש לי יכולת לתפקד ולהחזיק ביום יום בלי טיפול, אני מתארת לעצמי שמהפורום זה לא נשמע ככה, אבל אני יכולה. חג שמח דורותי