להיות עם ולהרגיש בלי

היי, היה לי רצון כזה לכתוב ולשתף.. ואז כשאני מגיעה לכאן וכנראה שזה קורה גם שם, פתאום כל כך מפחיד לי לשתף , כאן כי זה מרחב וירטואלי ומפחיד מסיבותיו ושם כי זה מרגיש לי מוזר כל פעם מחדש ומפחיד לא פחות מסיבות אחרות. חשבתי על זה שאני אומרת הרבה ולא אמרת כלום למרות שיש לי הרבה מה להגיד (הצלחת להבין משהו?!) נראה לי שזה משהו שמאוד מאפיין אותי לנסות לשחות בלי להיכנס למים כי מה יקרה אם אני פתאום אטבע או שאגיע למרות לא מוכר או אכנס לאיזה מערבולת .. אולי זה מה שכל כך תוקע - הפחד מדברים לא צפויים שיכולים לקרות- אולי. את חושבת ששוב אמרתי הרבה ולא אמרתי כלום?

הי מ.מ. את דווקא באמת אומרת, וכשיש גם מטאפורה כדימוי – זה אפילו אומר עוד יותר.. . אין ברירה, מ.מ. צריך להיכנס למים האלה. קודם רגל אחת, אח"כ שניה, אח"כ עד המותניים. עם מצופים, גלגל הצלה, מציל בהיכון על החסקה – כל אמצעי הבטיחות האפשריים – אבל להיכנס למים. אי אפשר ללמוד שחייה רק מתיאוריה. פשוט אי אפשר.. ענבל

נראה לי שאני מפחדת שהמציל לא ישים לב שאני טובעת... או שבכלל נכנסתי למים.