סוג של רגע

לפגישה האחרונה שלנו בשישי הצלחתי להגיע עם שרידי תחושת קרבה, ולהתחיל אותה ממקום פחות מרוחק. לא זוכרת שקרה בפגישה משהו מיוחד, כן יודעת שיצאתי עם תחושה חזקה של קרבה, של חום ורכות מצידה. לשם שינוי, אני מרשה לעצמי להתרפק על התחושה הזאת. כבר שלושה ימים שהיא איתי ואני מתמסרת לתחושה הזאת כל כולי. בדרך כלל, אני כותבת לה מייל כשאני מוצפת תחושות. הפעם החלטתי לחכות ולהגיד לה פנים אל פנים. הגיע איזה רגע כזה, של רצף של תחושות טובות. זה קצת מצחיק להגיד על זה רגע, כי זה מרגיש ככה מאז שישי בצהריים, אבל זה מתחבר להודעה שכתבתי כאן בשבוע שעבר. כנראה הייתי צריכה להתנסח "בקול" רגע לפני שיכולתי להרשות לעצמי להרגיש את זה. זה מרגיש טוב, כל כך טוב... תודה שהיית כאן איתי ענבל, נועם

הי נועם, את מתארת גם קירבה, גם כזו שמחזיקה לאורך זמן, גם כזו שממלאת עד שלא צריך ליצור קשר באמצע השבוע ואפשר להחזיק עד הפגישה.. האם אפשר כבר להתחיל לקרוא לזה הפנמה? שמחה לשמוע, ענבל

בלי מילים גדולות מידי, ענבל... הפנמה... אמא'לה וגם - הגיע הזמן... וכנראה שגם קל יותר להחזיק עד הפגישה כי היא קרובה. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע :-) קורה כאן משהו חדש, בהחלט. מתחבר לעוד כל מיני דברים שדוברו שם איתה, וכנראה שעוד צריכים להיות מדוברים. עוד מעט, עוד קצת (מחר אני אגיד לה...) לילה טוב, ותודה נועם