שבת ויום הכיפורים

לכולן, שוב אנחנו יוצאים למנוחת סוף השבוע שלנו, אך הפעם היא באה יחד עם יום הכיפורים – יום של סליחה ושל תיקון. אני מאחלת לכולנו שנדע לחמול ולסלוח, להתגבר על טעויות, כשלונות, אכזבות, פגיעות ופגיעויות – שלנו ושל אחרים. ולכל מי שנפגעה ממני בפורום הזה, ולכל מי שמוצאת עצמה פגועה ממנו ברגעים אלה ממש – זו גם הזדמנות לבקש סליחה. גם הפורום, וגם טיפול פסיכולוגי (כפי שעולה פה בעוצמה לאחרונה) מפגישים אותנו עם חלקיות, עם מוגבלות, עם אי הבנות, עם קושי בתקשורת, עם צורך שלא תמיד פוגש מענה, עם מגע שלא תמיד מותאם ועוד ועוד.. זה חלק מהיותנו שונים, אחרים זה מזה. מאחלת לכולנו שנדע לקבל בהבנה ובאהבה את האחרות הזאת, שזה יצרום לנו פחות ושנצליח לדבר על זה, עד שזה יכאב פחות. נתראה כאן שוב ביום ראשון, ענבל

אז אני אמורה לסלוח לך ענבל? אז מתי תחזירי אותי לכאן? אני רוצה לדבר והרבה הפעם.

הי יפעת מעולם לא הוצאת מכאן על ידי, לפעמים את זו שבוחרת להתרחק. אשמח לדבר איתך, תמיד, אבל יש רמות זעם שבהן אי אפשר לדבר. אם את חושבת שתוכלי לדבר מבלי להיכנס להטחת האשמות , לאיומים או לפסילה גורפת וזלזול בכל עולם הפסיכולוגיה - אלא לדבר על חוויה אישית, על דיעה אישית, על רגשותייך - אשמח לפרסם ולהתייחס. בברכה,ענבל