מתי מגיע הרגע
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ענבל, הרבה זמן לא כתבתי, והנה היום שתי הודעות... את נורא רכה בימים האחרונים כאן, וזה מאפשר לי לצאת קצת מהכונכייה ולהצטרף חזרה. ענבל, מתי מגיע הרגע שאנחנו מצליחים להשתחרר מדפוסים ודינמיקות שפוגעות בנו? (שאלת מיליון הדולר, אני יודעת...) בטיפול שלי, אחרי כל פגישה קרובה כזאת, שאני מצליחה להכניס אותה לאזורי נפש חשוכים, אני ישר מחפשת סיבה לברוח ולהתרחק. זה לא חדש לנו, המשחק הזה, אבל זה כבר נורא נורא מתסכל אותי. אני *יודעת* שאני מרחיקה אותה ממני כי אני מפחדת, אבל אני לא מצליחה להפסיק את לעשות את זה. אחרי כל פגישה קרובה כזאת, אני מגיעה בפעם הבאה כעוסה ומרוחקת. מתי מגיע השלב שפשוט אפשר להיות בתוך כל הקרה הזאת, בלי לייצר מרחק באופן מיידי? אז יש מודעות, ויש הבנה, אבל ההתנהגות עדיין שם... אז איך? נועם
שלום נועם, ברוכה המצטרפת. יש רגע כזה, שבו רגעי הקירבה מצטברים יחד לתחושה מוצקה יותר של בטחון, להרגשה שהעולם בעצם לא כזה מסוכן, שאפשר רגע אחרי הקירבה להישאר עוד קצת לפני שבורחים.. זה יבוא מבפנים. מתי? אני לא יודעת. אבל עוד רגע קרוב ועוד רגע קרוב..זו הדרך. וגם - לדבר את הפגיעות. הפגיעות של היום ושל פעם, שבגללן בכלל התחלת לברוח ולפחד מקירבה. בברכה, ענבל
מנסה לתפוס טרמפ, על הענין. אפשר? גם אני כזאת, ממש. ולדבר על הפגיעות של פעם לא עובד עלי. רק פוגע בי יותר. למה אני יסבול מפצע שאפתח? זה נהיה נורא להזכר,לגוע בכאב של יגמר,לא מרגיע, ולא משנה כלום! והתחושה הפנימית שאם אני צריכה להתרחק, לא משנה שזה התחיל כי...והמטפלת שלי כן מנסה להביא לשם, ולא מבינה שאני לא יכולה. מה את מציעה מולה?
באמת יש רגע כזה? הוא באמת יגיע? ענבל, קשה לי להיות אופטימית... את חושבת שגם אני אחווה את זה? אני כל הזמן אומרת לה שאני אוכיח לה שימאס לה ממני והיא תזרוק אותי. היא מציעה לי חיבוק וקרבה ואני מאוד רוצה היא יודעת את זה אבל אני גם מסרבת בתוקף להצעותיה. מסרבת ומתחרטת אח"כ. היא יודעת את זה. אני לא מבינה איך היא עוד נשארת איתי. איך לא נמאס לה ממני.? איך היא לא מתרחקת.? ואני רוצה להתרחק (כדי לשמור על עצמי) ןלא יכולה. כל כך קשורה אליה. מעולם לא הרגשתי תחושות כל כך חזקות כלפי דמות נשית בחיי. לא רוצה לאבד את זה אבל יודעת שאפגע בסוף. קשה לי. צריכה אותה כל כך. והיא לא כאן. לבד לבד
מנהל פורום פסיכותרפיה
