...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יצאתי מהטיפול בוכה ,כואבת ,כמעט מושפלת. נגמרו לו הכוסות והטישו אולי גם לי נגמר משהו . אפילו לא היה מילים לנחם חוץ מאשר: "יהיה לנו זמן לטחון את זה עד דק" המשפט השנוא עלי. הדבר היחיד שאני צריכה זה אינקובטר חמים עם הרבה חום ואהבה. יש דבר כזה? ענבל, אולי יש לך מילים מנחמות. שאת איתי,שאני לא לבד במעיק הנורא הזה. אדוה
סליחה עוד לא ענית ואני כותבת שוב אין לי אויר שוב כותבת לך מהעבודה מרגישה במתח נוראי הכל בחוץ בסדר,כרגע אבל בתוכי הכל גועש אין מה שירגיע אני אפילו לא מבינה למה ומה מה קורה לי ואיך מרגיעים אני במותשות נוראית אבל לא מצליחה להרפות כי מבפנים הכל גועש. קונפליקטים פנימיים גם פיזית וגם רגשית רוצה לא להיות אבל בלי משהו אלים וכואב כי כבר אין לי כוח!!!!!! אדוה
שלום אדוה, הרבה 'אין' היה במפגש שלכם.. אין כוסות, אין טישו, אין הבנה, אין אמפתיה, אין מילים, אין זמן ואין נחמה.. את חווה את ה'אין הזה בעוצמה עכשיו, רוצה עצמך לא להיות - אם 'אין', אז שלא יהיה שום דבר.. זה לא באמת שאין. יש, אבל לא מספיק. יש, אבל מעט מדי. יש, אבל לא מותאם ולא מתאים. פעם היה, אבל נגמר. עכשיו, כרגע, אין. בעתיד יהיה שוב - מתאים יותר, נכון לך יותר, קרוב יותר. עם חום ועם אהבה. היה ויהיה. ויש גם כאן. ענבל
אני קוראת את הודעתך וממש רוצה לשלוח לך חיבוק וחיזוק. כדי שלא תרגישי לבד. אני מרגישה את מה שאת מתארת וכואב לי גם. הבדידות וחוסר הכוח להתמודד עם הסערה הפנימית הזאת נשמע מוכר.. מקווה שהדברים יסתדרו ותמצאי כוחות להירגע ושיהיה לך שקט תמידי. וכמובן שלא תרגישי לבד לעולם! ניצן
מנהל פורום פסיכותרפיה
