חג שמח

קצת לא פשוט לי החג הזה.טוב הפעם יש תירוץ ממש מוצלח,ברור שלא פשוט,הבור טרי מידי ואולי גם קצת עמוק מידי. בשבוע האחרון הרגשתי שממש קשה לי עם הברכות של כולם,וגם לא ממש הצלחתי להגיב ממש נעלמו לי המילים.מוזר לי לאחל שנה טובה במיוחד אחרי שנה כל כך איומה. היום בפגישה ביקשתי שיהיה קצת יותר קליל ,קצת אוירת חג. אז כמובן היא שאלה מה אני מאחלת לעצמי.מהר מאוד הבנתי שזה ישר מחזיר את המועקה,והעברתי את השאלה אליה.היא אחלה לעצמה שישאר ככה,אותו דבר.וישר אמרתי שאני מאמצת.אני רוצה ששנה הבאה אני אוכל להגיד את זה.שגם באופן אובייקטיבי יהיו אירועים משמחים (בניגוד למה שקרה השנה)וגם שהחוויה הסובייקטיבית שלי תהיה כזו. וזו בעצם הברכה שלי גם לעולם בחוץ וגם לטיפול. וכשיצאתי ממנה התנגן ברדיו השיר מחכה של ריטה.וזה הרגיש לי ממש מתאים.אז הנה המילים: יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש. וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו וזה יבוא, אתה תראה הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא, כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו. וזה יבוא, אתה הרי יודע לא הכל יטלטל אותנו לא הכל יכה ומה שייפתח לנו מחכה. בתקווה שזה באמת יקרה ושנצליח לשים לב שזה ישנו . ולך ענבל,וכל הכותבות המקסימות שתהיה שנה הכי טובה שאפשר. דנה

דנה יקרה, גם אני מצטרפת לאיחול שבשנה הבאה יהיה לך יותר שקט ושלו. כבר עכשיו את נשמעת הרבה יותר מפוייסת, כאילו נרגע משהו, הוקל. אני מקווה שהשקט הפנימי והרוגע יתגברו. שתהיה שנה טובה, ענבל

הי, מן הסתם צירוף המילים "שנה טובה" לא נשמע הגיוני אחרי מה שעברת ועודך עוברת, אבל השיר שצירפת, שמתאים בצורה מושלמת גם לתחושותיי, מעיד על אופטימיות כלשהו, וזה מעודד. באמת נשמע שאת מנסה להמשיך הלאה, ואני מעריצה אותך על כך. נותרתי סקרנית עם מה הזדהית עם "יעל" ועם מה היה קשה לך בה? מעניין אותי איך "היא" הובנה ונתפסה? אז אני מאחלת לך שנה של קבלה, של חוזק ושל שלווה- ואני מאחלת שזה יבוא... דורותי

הי דורתי (או אולי בעצם יעל ?) לא באמת צריך לדאוג,אני לא באמת אופטימית.היה ביום שלישי רגע אחד כזה שדי הושפע מפגישה מוצלחת.זה בסדר,הכל התפוגג,כבר מאתמול אני שוב על הפנים,והיום הייתה פגישה ממש איומה,אולי בעצם נכון יותר להגיד ממש מיותרת.סתם,באמת בזבוז כסף. אני באמת מנסה להמשיך הלאה ,אבל לצערי זה לא מממש מצליח,אז ממש לא צריך להעריץ (קצת מצחיק,להעריץ אותי? את בטוחה שאת כבר לא לוקחת כלום?) סתם. בניגוד אליך כשאני על הפנים אני לא ממש מסוגלת לכתוב,בגלל זה גם לא עניתי לך בפעם הקודמת.וגם בגלל שהמצב רוח הרע שלי די דומה לאז,כדאי להיזהר.אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד.לי זה ממש ברור שכל התחושות קשורות אלי ולמקומות אחרים ולא באמת לכאן,מקווה שעכשיו זה כבר ברור לכולם. בכל מקרה מבחינתי את זאת יעל וזה שאת מדברת עליה בגוף שלישי זה אחד הדברים שקשה לי אתם.ומה שהמטפלת שלי אמרה שמאוד ברור שהזדהיתי עם הילדה הטרבלמייקרית שרוצה באמת להבין ולקבל תשובות באופן תמים כמו שילד שואל,ובטעות נחשדת כמעוררת בעיות ועושה מניפולציות.מבחינתי דווקא במקום כזה כן הייתי מצפה שתתאפשר פרידה,כמו שבטיפול העניינים לא מסתדרים תמיד מטיפים בפורום כן להיפגש פעם אחת ולא סתם להיעלם.וכן היה לי קשה עם העובדה שבעצם סגרו לך כאן את הדלת ובעצם ניסית להיכנס דרך החלון.קשה כי זה מוכר לי מעצמי,מפעם.וגם קצת קשה שאי אפשר בעצם לא לענות לך,כאילו אין באמת ברירה.אני מוצאת את עצמי עונה לך תמיד (בעל פה) וזה לפעמים קצת מעצבן שאני לא מצליחה להיות אדישה אלייך. ושלא בטעות יובן אחרת,אני מאוד שמחה שאת כותבת כאן,הפורום לא נראה אותו דבר בלעדייך.   מקווה שתצליחי להבין משהו,טוב לפחות ניסיתי לא להשאיר אותך סקרנית.ואני באמת מקווה שלא פגעתי ולא העלבתי,וזה שאני בוחרת לכתוב כאן (ורק כאן)אומר בעצם מה באמת דעתי על הפורום.ואגב גם אז זו הייתה דעתי.אני ממש לא התכוונתי לתפוס צד,או להחליט מה בסדר ומה לא,יש כאן מנהלת והיא עושה עבודה מצוינת. יאללה בלבלתי את השכל מספיק לילה טוב דנה  

הי דנה, לא הספקתי להיות כאן הרבה בחג וכן לא השבתי.. מה שלומך? איך עבר החג? כל כך לא פשוטים החגים, אני מניחה, בפרט בהעדרה של אמא שהייתה דבק כל כך משמעותי. אני מקווה שבכל זאת היו רגעי נוחם של ביחד משפחתי. מאחלת לך שתוכלי להתעטף בזכרונות טובים ולהרגיש בנוכחותה בחייך, גם בהעדרה. שנה של חמלה כלפי עצמך, של צמיחת איזון חדש, גם אם עדין ומהוסס בהתחלה, החזקה במה שחשוב לך באמת והרפייה ממה שתרגישי שאת יכולה לשחרר. השיר שצירפת נכנס חזק ללב... תודה, לילך