פחד מקרבה בטיפול

למה יש כ"כ פחד מקרבה בטיפול? למה כשמכירים ומתקרבים, נבהלים ורוצים לברוח? מה מאים כ"כ בטיפול? למה בקשר חברתי הקירבה נחוות כמהנה, ואילו בטיפול היא כהר געש? האם הפחד נובע כי יש משהו לא תקני בקשר טיפולי? מחניק ולא הדדי? ואיך למרות כל הקשיים ניתן לשוות לקשר טיפולי, תחושה נעימה וקלילה, ולא כבדה וחונקת? משהו שיקים את הקשר ולא יבריח. לדבר על זה בטיפול=נעשה כבר.

שלום רות, רק בעיה אחת יש לי עם הודעתך.. העובדה ששאלתך מנוסחת כאמת גורפת. אני מציעה להחליף את השאלה 'למה יש כ"כ פחד מקרבה בטיפול?' לשאלה 'למה יש כ"כ פחד מקרבה בטיפול אצלי'? את השאלה 'למה כשמכירים ומתקרבים, נבהלים ורוצים לברוח?' לשאלה 'למה כשאני מכירה ומתקרבת, אני נבהלת ורוצה לברוח?' וכן הלאה. אלה שאלות טיפוליות מהותיות לטיפול שלך, אבל הן אישיות מאד. רק בטיפול הן יוכלו לקבל מענה אמיתי שיהיה המענה שלך, ורק שלך. בברכה, ענבל