לענבל

שלום, אני חוזרת לדורותי, רחל לא מסתדר, רציני מידי... אני יודעת שאת שונאת את האובר פרשנויות שלי, אבל יש לי עוד אחת. אני חושבת שהבנתי למה קשה לי לעזוב את הפורום למרות שהמצב הנפשי שלי ממש השתפר ואני לא מרגישה שיש לי צורך בו כרגע. אני (כמה אני...) חושבת שזה כתוצאה מהתנגשות בין שני צרכים מנוגדים- האחד, להיפרד בצורה רשמית וטוטאלית, והשני, הקושי עם פרידות טוטאליות. אז כל פעם שאני יוצאת בהצהרות שאני נפרדת (כי יש לי צורך להיפרד כך), אז קשה לי עם זה ואז אני חייבת "להישבר". אז לקראת השנה החדשה אני לא אצא בהצהרות גורפות, אולי אני אעלם בהדרגה, יתמסמס לי...אבל גם אם זה קורה חשוב לי שתדעי, גם אם ברגע ההיעלמות אני לא כותבת את זה, שאני מאוד מוקירת תודה על כל התקופה הזאת, על כל התמיכה, האמפטיה והיחס. וכמובן, שנה טובה! עם המון בריאות, נחת, סיפוק, והכי חשוב- רוגע... ולכל חברות הפורום היקרות, שנה טובה ומבורכת, שהבורות יתמלאו להם, שהכאב יפחת, שהיכולת להכיל את האין ואת החוסר תיראה כאפשרית ואולי אפילו תתממש, שנוכל להאמין, מכל הלב, באהבה שאנו מקבלות, בקשרים שלנו, שהטוב יוכל להישאר איתן לנוכח אכזבות. ובעיקר סבלנות ואמונה שיהיה טוב. אוהבת מאוד את כולכן דורותי ניסיתי להחליף את הכותרת ל"שנה טובה" אבל זה לא נותן לי...אז תדמיינו שככה זה.

הי דורותי, בלי הצהרות גורפות, רק שנה טובה. שתאפשרי לעצמך להיות, על כל גוונייך. ענבל