אופטימיות... זהירה משהו...

אז זהו, הילדים חזרו מהיום הראשון בגן ההתרגשות והלחץ ירדו ואפשר לנשום לרווחה . היום הראשון עבר על הצד הטוב ביותר. יש! ואולי זה גם שאתמול נפגשתי איתה וקיבלתי המון ביטחון שלראשונה נשאר איתי גם אחרי שיצאתי. עברו 24 שעות ולא נפלתי. זה מרגיש כמו ניצחון. מנסה לגרש את הפחד. הפחד מנפילה, הפחד מהאופטמיות הזאת שפתאום קפצה לבקר אותי אני רוצה לחבק אותה אבל פוחדת להתאכזב שאפול שוב. ואין לי כוח לנפילות האלה יותר. תודה בכל אופן על התמיכה. והידיעה שיש לי מקום כאן. זה עושה הרבה הרבה טוב.

הי ניצן, כמה טוב לשמוע.. אופטימיות זהירה - זה בדיוק זה. שהזהירות לא תפגע באופטימיות.. זה בדיוק המתכון. עלית עליו. כל מה שנותר הוא להחזיק בו, שיהיה יציב ועקבי. המון בהצלחה בהמשך, ענבל