קשר מסובך

שלום ד"ר רובינשטיין ותודה מראש על העזרה. היה לי חבר במשך שש שנים. נפרדתי ממנו כי התחושות שלי כלפיו היו אמביולנטיות בצורה קיצונית. ובעצם עדיין... אני אוהבת אותו מאד. היה המון יופי בשנים האלו ואהבה גדולה ועמוקה שלא הרבה זוכים לה. הרגשתי שהוא מבין אותי ומקבל אותי ואוהב אותי ושרק להסתכל לו בעיניים נותן לי הרגשת שלווה ,משמעות ואושר. ונמשכתי אליו ואהבתי אותו ויש בו דברים מדהימים.הוא טוב ורגיש ואמיתי... אבל... הוא טיפש בעיני, ומכוער ומוזר... אני מתבישת בו ותהומות מפרידים ביננו .רמת ההשכלה שלו נמוכה בהרבה משלי, הוא מבין רגשות אך לא הרבה דברים אחרים. המנטליות שלנו שונה ,סוג האנשים איתם אנו באים במגע שונה ועוד ועוד... אני כותבת ושמה לב שהעבר וההווה מתבלבלים לי. עברו שנתיים מאז שנפרדנו (אני בת 27) ועדיין אני מרגישה שמצד אחד רק אותו אני רוצה ומצד שני- הוא האדם שהכי לא מתאים לי ושאם אהייה איתו ארגיש תמיד חסר. אבל האם לא מרגישים חסר עם כל אדם ? האם אפשר לוותר על אהבה כזו גדולה ואמיתית? בהוקרה , תמר

שלום תמר, העובדה שהתהאהבת באדם שאת מגדירה אותו "טיפש, מכוער ומוזר" מעלה תהיות רציניות לגבי יחסייך עם עצמך. ייתכן שבאיזה מקום מודע יותר או מודע פחות אינך מקבלת את עצמך, את משליכה זאת על בן זוגך ופוסלת אותו ומצד שני, אותן בעיות שיש לך עם עצמך מונעות ממך להיפרד ממנו ולהציע את עצמך למישהו שאת מעריכה. לא הייתי נוגע בבעיה הזוגית לפני שתבררי בטיפול אישי מה קורה לך עם עצמך ועם בני זוג. אולי אחת הכתבות הבאות תוכלנה להאיר את עינייך: http://doctors.co.il/magazine/article-view/431/ http://doctors.co.il/magazine/article-view/449/ אם כי אינן מהוות, כמובן, תחליף לטיפול אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין