התנגשות צרכים -מערכת יחסים עם האמא

שלום, אני בת 30. מאז צעירותי יש חיכוכים ביני לבין אמא שלי ולעיתים רגעים גם של קרבה גדולה. אבל לרוב חיכוכים. אם לתמצת את התסריט המצוי זה בערך כך: אני רוצה את תשומת הלב שלה למשהו, שתתעניין במשהו שמעניין אותי, אני פונה אליה שתבוא לראות ובעצם מייחלת שהיא תשתתף מתוך עניין חי. אבל היא מתנהגת כאילו היא עושה לי טובה ופועלת בניגוד לרצונה ובחוסר חשק. וככה גם איכות ההקשבה שלה או ההתעניינות היא לא באמת משתתפת ממקום רגשי מעורב ומעצים אותי ונותן אישור אלא מתייחסת כאילו אני 'מכריחה' אותה ושאגמור עם זה כבר......... בסוף שאני מתלוננת שהיא לא באמת באה עם תשומת לב ועניין אמיתי היא מתעצבנת עלי שאני רק מבקרת אותה, חוטפת עצבים וצועקת עלי "למה את משגעת אותי" ואז אני כבר בכלל מואסת בה ולא רוצה את נוכחותה יותר וככה זה חוזר על עצמו..... אני כאילו מחפשת ממנה משהו רגשי שהיא לא מסוגלת לתת אבל היא פאקינג אמא שלי, מה זה מוגזם לצפות שהיא תעניין במה שמעניין אותי?????? ודווקא מתי שאני ממש לא רוצה אותה בסביבה היא פתאום נדחפת ושואלת שאלות ונדמה לה שהיא מתעניינת אבל היא מפריעה מבחינתי. זה כאילו שנוח לה לתת תשומת לב רק בעיתוי שלה ואם הצורך והבקשה לכך באה ממני בעיתוי שלי אז היא מאותת לי שהיא סובלת מזה- וככה זה היה מאז ומעולם... אז איפה הבעייתיות פה? אצלה? אצלי?כל אחת מרגישה שהשניה לא בסדר.

שלום לך, הבעיה, כמו תמיד בקשר, היא באינטראקציה בין שתיכן. את מצפה כנראה למשהו שהיא לא מסוגלת לתת. כך, גם אם ציפיותייך אינן מוגזמות, מה זה עוזר? אם היא לא מסוגלת, אז היא לא מסוגלת. הדבר היחידי האפשרי מבחינתך הוא לקבל אותה ככה. אולי באופן הזה יהיו פחות חיכוכים. נשאלת השאלה: האם את מסוגלת? בברכה, ענבל