קשר טיפולי כהשתקפות לחיים

הייתי בטיפול זה מספר חודשים לאחר פרידה מחברתי,ובמהלך הטיפול הסברתי למטפל שאני צריך קצת יותר מהקשבה פאסיבית, ואז באמת הוא היה יותר אקטיבי ושיקף עבורי דברים שראה מתוך המצבים שהעליתי,,אולם לאחר מכן הרגשתי שככל שהמטפל חש שאני שבע רצון מהטיפול הוא נעשה אדיש אלי משבוע לשבוע, עד שלא נותר לי אלא להפסיק את הטיפול שזה בערך מה שקרה לי בזוגיות ככל שבת הזוג שלי חשה שאני מאוד מרוצה ממנה, הזוגיות שלנו נשחקה עם הזמן,וכבר לא נותר בה שום נתינה, שאלתי היא איזה עבודה עצמית אצטרך לעשות על מנת להפסיק במקום הזה?

שלום לך אופטימי, השאלה היא הם באמת הפסיקו לתת מעצמם או שאתה הפסקת להרגיש מהם נתינה? בשביל זה צריך לשאול גם אותם - מה הם הרגישו? חבל שהפסקת את הטיפול, זה בדיוק המקום לעבוד עליו עם המטפל.. בברכה, ענבל

לצערי לא כל כך הבנתי את ההבדל בין השתיים,אשמח אם תוכלי לחדד עבורי את ההבדל? לשאלתך בשיחה האחרונה לפני הפרידה ,חברתי הסבירה שכאשר נכנסנו יחד לדירה משותפת התגלו פערים בין מי שהיא חשבה שאני לעומת האדם שהיא הכירה קודם,דבר שגרם לה לבטים וחוסר רצון להיות בקשר, לעומת זאת עם המטפל,לאחר שקימתי איתו שיחה לא פשוטה הוא הודה שרמת הקשב שלו ירדה בשני המפגשים האחרונים, אולם טען שאם אני אתן הזדמנות אפשר לתקן את הדברים, אני פשוט איבדתי בו את האמון כנתקלתי באדישות המתמשכת שלו,כך שאם אחזור לטיפול זה לא יהיה איתו