מודעות עצמית ?

בחיים שלי הכרתי כמה נשים שעובדות במקצועות טיפול נפשי. פסיכולוגיות קליניות או עובדות סוציאליות קליניות. חלק הכרתי מקרוב וחלק מרחוק. אחת רבה עם אחותה, לא ביקרה בבית של אחותה שנים. בסוף מצאו את אחותה ערירית מתה בבית ורק אז היא הגיעה לשם. אחרת מונעת בצורה נוראית מבעלה לטפל באימו הדיכאונית והמדורדרת. הם עברו לגור במקום רחוק מאמא שלו וכמעט תמיד יש סיבות לא להפגיש אותה עם הנכדים. עוד אחת מנעה במשך שנים מבעלה והילדים להיפגש עם הצד של המשפחה שלו בעיקר האחות והאמא . הכרתי שתיים שמאובחנות כדו קוטביות, לא מטופלות מספיק ויש להן תקופות ארוכות של תפקוד לא מאוזן. הן לא מסוגלות לטפל בילדים שלהן ומפסיקות לעבוד ועוד מישהי שטיפלה בזוג עם בעיות בקשר והסתבר שהבעל בוגד כבר הרבה זמן באשתו עם.. אותה פסיכולוגית איזו מן דוגמה הן נותנות? מפחיד

שלום אביב, אז מה.. גילית שפסיכולוגים הם בני אדם?... רוצה שאני אספר לך על רופאים שמעשנים, שוטרים עבריינים, מורי נהיגה עם עבירות תנועה ושאר סנדלרים יחפים?... יש כאלה, בוודאי. נו, אז מה? :-) ענבל

שלום ענבל, רוצה שאני אספר לך על הורים שאונסים את ילדיהם? יש כאלה, בוודאי. נו, אז מה? גילינו שזה אנושי?... על זה אין ויכוח רק לא מתאים לסחבק אביב

שלום ענבל ושלום אביב, ברור שהפסיכולוגים הם אנשים ואנושיים, אבל אין זה לגיטימי לצפות מאדם בעל ידע ומודעות מעמיקים לעולם הנפש הרגשות ויחסים שישקיע בעצמו? הדוגמאות על הסנדלר היחף בהחלט קיימות, אך אני מניחה שהצפיה לבעל מקצוע כדוגמא היא הגיונית ואף מתבקשת. הרי לא נרצה לטפל אצל רופא שיניים בעל שיניים מוזנחות, או ללכת לקוסמטיקאית עם עור פנים שמנוני ומחוצ'קן ;) הלא כן?...